שלמה אביו
שירים
ספרית פועלים
תשמ"ז, 1987
ציור העטיפה: שלמה אביוהצילום בשער האחורי: אילן בשור
על הספר
הספר יצא במסגרת סדרה בעריכת נתן יונתן ואריה אהרוני, ובתמיכה כספית של קרן תל-אביב לספרות ולאמנות ע"ש יהושע רבינוביץ. בתחילה נמנעתי מפרסום תאריכי כתיבת השירים כדי "שיופיעו בזכות עצמם. נסיבות כתיבתם אינן שייכות...וכו'" מאוחר יותר, כמו גם ב"ניווט בגבעות גורל" - ספר הנמצא כעת בכריכה – מהחשש הלא לגמרי מופרך, שבעידן "פולחן הנעורים והפוסט מודרניזם", אפשרויות הפרסום מצטמצמות למשורר לא צעיר המתעקש לכתוב בעברית תקינה ועל נושאים רלבנטיים. חששות אלה גררו בפועל אובדן תאריכי כתיבה של שירים לא מעטים. זאת הסיבה לסימני השאלה המרובים יחסית בספרי זה. מכל מקום, "אוטובוס נעורים" מ 1959 הוא שיר יוצא דופן ב"עתיקותו". שנכתב בעת שרותי הצבאי הסדיר. מרבית שירי הספר הם מהשנים שנים 1986-1972.ב"ספרית פועלים – הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר" (שקיבוצי, געש, משתייך אליו) הופיעו "אנקת מדרגות (רומן), ב 1980, ו"זקיפי אהבה ונטיפים" (סיפורים קצרים) ב 1991. "תעוקת השכבות" הוא ספר השירה היחיד שהופיע בהוצאה זו. בולטים בספר שירים השואבים השראתם מן השרות הצבאי, מנוף הקיבוץ (החוף, המתנדבות, המטע), ממועקת גיל העמידה, ממות האם ומבדידות המשורר שאין ממנה מנוס, גם בקיבוץ "הצפוף". יופי עירוני זְהַב חַשְׁמַל בְּדִירוֹת אָדָם, רִבּוֹא פְאוֹת חַדְרֵי יַהֲלוֹם. אוֹר בַּמְּדוֹרִים – דְּבַש חַלָּה. יֵשׁוּת הָעִיר שֶׁלִּבָּהּ פּוֹעֵם בְּפַסֵּי פַּנָּסֶיהָ עַל הַכְּבִישׁ הָרָטֹב. גֶּשֶׁם טוֹב הַלַּיְלָה. מֵחֹשֶׁךְ לָשׁוּב מֵהַצָּבָא לַבַּיִת, לְמִקְלַחַת חַמָּה, לָאִשָּׁה בַּמִּטָּה – וּמִבַּעַד לַתְּרִיס – אוֹר הָעִיר יַחְדֹּר מַעֲדַנּוֹת אֶל חֲדַר אַהֲבָתִי. רַחַשׁ רֶכֶב בַּגֶּשֶׁם נוֹסֵעַ, זוֹרֵעַ תּוֹכֵךְ חֹם. רְחוֹב זוֹרֵם חַי בַּאֲנָשָׁיו, חַלּוֹנוֹת בָּמוֹת תֵּיאַטְרוֹן; טוֹב שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים בַּלַּיְלָה. 1985? השולמית בְּזֵכֶר אִישׁ לֹא בָּאָה כַּזֵּעָה הַהִיא בָּאֵשׁ שֶׁלָּהּ מֵאֶלֶף אַהֲבוֹת שְׁלֹמֹה שֶׁלֹּא הָיוּ אֶנְקַת הַדָֹם כִּי-אִם זִבְחֵי מֵתִים בְּמַאֲמָץ מְשֻׁתָּף נֹפֶךְ דָּתִי נִמְהַרְנוּ מִבִּפְנִים לְהַמְרִיא יְרוּשָׁלַיִם כְּבָר-אָז הָיְתָה חֶנֶק צִינוֹק קִירוֹת אַדִּיר אֵלִי, כְּמוֹ מִבּוֹר, אֵלִי אִמָּא, עָקַת לִבָּהּ, אִמָּא בְּהִתְפַּשֵּׁט גַּשְׁמִיּוּתֵנוּ הֲבֵל-פִּיהָ עַל כְּתֵפִי וְלֹא אָמַרְנוּ אַהֲבָה 1985? מילואים במעלה יאיר שֶׁמֶשׁ עוֹלָה מֵהָרֵי מוֹאָב, בִּקְצֵה מָצוּק מַעֲלֵה יָאִיר. רַכּוֹת זוֹרֵחַ בֹּקֶר מוּלִי: אוֹר-קוֹלֵךְ וּמַבָּטֵךְ, בִּתִּי. כֹּחוֹ שֶׁל אֵיתָן בַּטֶּבַע – מֵי מַעְיָן מִתְּהוֹם בָּאִים. בָּאַבְהוּת – חֻקֵּי חוֹבָה עִם חֶדְוָה, שֶׁלִּבִּי בּוֹרֵא לִי מִתּוֹכוֹ. כָּאן, בְּאֶרֶץ יְעֵלִים, בְּאַהֲבָתוֹ אוֹתָךְ יִתְמַלֵּא. בגן, לאחר הגרוש זֵעָתֵנוּ נִגְּרָה מֵעָלֵינוּ אָז בְּחַדְרֵךְ בִּסְבַךְ עַלְוָה חַמָּה כְּלִיל חֹרֶשׁ שְׂעַר הַשּׁוּלַמִּית הוֹלְמִים חֲלוֹם לָבוֹא שַׁעַר מִחוּץ לְגִדְרָם שֶׁל קְשָׁרִים הַמֻּתָּרִים עַל-פִּי-הַהֲלָכָה וּמְנֻדִּים מִבִּרְכוֹת רַבָּנוּת כַּמְּנוּעִים מִבּוֹא – וּבָאנוּ כְּפִי שֶׁלֹּא קָרָה זֶה-מִכְּבָר שְׁנוֹת דּוֹר עֵת הָיָה מֻתָּר וְאַדְרַבָּא – כְּחוֹבַת גֻּבְרִין יְהוּדָאִין וּבֵין הַגְּדֵרוֹת לְהִקָּלַע חֹשֶׁךְ תְּאוּנַת דְּרָכִים כְּבִישׁ חוֹף שֶׁל יָם הַפָּרוּעַ עוֹדוֹ (בַּיַּבֶּשֶׁת כָּבוּל כַּחֹק) שָׁטְפוּ שׁוֹטְרִים הַדָּם בְּמַיִם אֲפֹר אַסְפַלְט נַעַל שֶׁל יֶלֶד קֶרַע הַפַּח בְּכִי הַזְּגוּגִיּוֹת מִזֶּה נִמְלַטְנוּ חֵטְא מְעָרוֹת מִסְתּוֹר לְחֵיק יַעַר הַבּוֹעֵר לפני 1987 בגן לאחר הגירוש זֵעָתֵנוּ נִגְּרָה מֵעָלֵינוּ אָז בְּחַדְרֵךְ בִּסְבַךְ עַלְוָה חַמָּה כְּלִיל חֹרֶשׁ שְׂעַר הַשּׁוּלַמִּית חוֹלְמִים חֲלוֹם לָבוֹא שַׁעַר מִחוּץ לְגִדְרָם שֶׁל קְשָׁרִים הַמֻּתָּרִים עַל-פִּי-הַהֲלָכָה וּמְנֻדִּים מִבִּרְכוֹת רַבָּנוּת כַּמְּנוּעִים מִבּוֹא – וּבָאנוּ כְּפִי שֶׁלֹּא קָרָה זֶה-מִכְּבָר שְׁנוֹת דּוֹר עֵת הָיָה מֻתָּר וְאַדְרַבָּא – כְּחוֹבַת גֻּבְרִין יְהוּדָאִין וּבֵין הַגְּדֵרוֹת לְהִקָּלַע חֹשֶךְ תְּאוּנַת דְּרָכִים כְּבִישׁ חוֹף שֶׁל יָם פָּרוּעַ עוֹדוֹ (בַּיַּבֶּשֶׁת כָּבוּל כַּחֹק) שָׁטְפוּ שׁוֹטְרִים הַדָּם בְּמַיִם אֲפֹר אַסְפַלְט נַעַל שֶׁל יֶלֶד קֶרַע הַפַּח בְּכִי הַזְּגוּגִיּוֹת מִזֶּה נִמְלַטְנוּ חֵטְא מְעָרוֹת מִסְתּוֹר לְחֵיק יַעַר הַבּוֹעֵר 1972? ביקור הנוודים סִפּוּרוֹ לֹא הָיָה חָדָשׁ. יֵש לוֹמַר, אֲפִלּוּ חָזַר עַל עַצְמוֹ. לֹא צָרִיךְ הָיָה לְטַלְטֵל. בְּוַדַּאי לֹא אוֹתוֹ, אֶת הַמְּנֻסֶּה, אִישׁ שֶׁחָכְמָתוֹ עֹבֶשׁ תּוֹךְ שַׂק תּוֹסְסִים תַּפּוּחֵי-מַרְתֵּף. כִּמְעַט יָכוֹל הָיָה אָבִיהָ לִהְיוֹת – זְהֻבַּת-שֵׂעָר, זָרָה מֵרָחוֹק, פִּתְאֹם מְעוֹף נְעוּרִים הִיא נַפְשָׁהּ יָצְאָה לְנַעֲרֵי חוֹף, קַלֵּי גּוּף וְדַעַת, לְיַחַד הַגִּיטָרָה, הַבִּירָה וְהֶעָשָׁן בְּחֹשֶׁךְ דֶּשֶׁא, לְתַחֲנוֹת הַדְּרָכִים. נִדְבַת-אוֹר חָשַׁב בְּאֵפֶר עֶרֶב יוֹמוֹ חָשַׂף, יָד שֶׁל כֹּבֶד שָׁלַח אִישׁ שׁוֹקֵעַ בַּחוֹל אָמַר הַצִּילוּ. בּוּשָׁה לוֹמַר, תָּר יֶשַׁע, יָתֵד, צִיר יִצְרֹר עָלָיו כָּל שֶׁהֻחְמַץ. בָּרוּר שֶׁנִּבְהָלָה, כַּלָּה מִתְנַוֶּדֶת, מִקּוֹל נְפִילָה גָּלְמָנִית, לֹא-יָפָה. הָיוּ הֵן, צִפִּיּוֹת, נֶפֶשׁ פּוֹעֶלֶת בְּהַצָּגַת-שְׂחוֹק-לַעַג זוֹ שְׁדוּפָה. כִּכְלוֹת הַכֹּל שָׁב הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁל בְּרֵאשִׁית אֶפְשָׁרִית, שֶׁל שַׁעַר. 1985 גיל העמידה סָבִיב עֵינוֹ תּוֹלֶה וְרָעָב בּוֹ, וְגַעְגּוּעַ עַד גְּדוֹתָיו גּוֹאֶה. הוֹלֵךְ כָּך עַל סַף שֶׁבֶר, חֶסְרוֹן בָּרוּחַ, אֵלָיו כְּמוֹ לִפֹּל מוֹעֵד. לָאִישׁ בְּכֹסֶף כָּלֶה, דּוֹמֶה, חֶסֶד מַבָּט אִם תָּאִיר – לְרַגְלֶיהָ יִצְנַח, מוֹדֶה. בּוֹהֶה, נֶפֶשׁ עֲיֵפָה, לְכַף חוֹפֶנֶת-קוֹטְפָה כִּפְרִי בָּשֵׁל צוֹפֶה. 1985? חוף הנוּדיסטים בְּשָׂרִים קוֹרְאִים לְלַטֵּף/ תִּמּוּר גּוּף עַכּוּזִים תְּאוֹמֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה / בְּטֶרֶם נֶגַע הַקְּמָטִים קִפְלֵי שֻׁמָּן יִתְרַבֵּד/ לְהִתְעַצֵּב בַּנּוֹף סַרְתִּי לְתֻמִּי - מִשְׁבּר חֵשֶׁק / גּוֹרֵף בּוֹגְדָנִי הַחוֹל אֵיךְ רִמּוּנִי סְפָרִים / סַחַף נַחְשׁוֹל חֲרָטוֹת אֵלִי מַה יְּהֵא עָלַי / לוֹהֵב הַחוֹל בְּחוֹף יָם עֶרְיָה כֻּלּוֹ מוּל שָׁמֶיךָ / הֲגַם אַתָּה פֹּה תַּבִּיט עֶרְגָּה לְחַיִּים מְלֵאִים / לְזִכְרוֹן אֶרֶץ הַבְטָחָה בָּלִיתִי אוּלַי בְּעֵינֵיכֶן / מְבַכְּרוֹת נֶבֶב בָּחוּר כְּלוּם הֵיטַבְתֶּן לִבְחֹר / קַל חִישׁ פְּסַחְתֶּן עָלַי וְשֶׁפַע יֹפִי שׁוֹכֵב / שַׁחַם גּוּפֵי הַשֶּׁזֶף לַשּׁוֹחֲרוֹת מֵעֵבֶר יָם / רַעֲמוֹת רַעֲנָן שֵׂעָר לְמַרְאֵה שְׁדֵי חֶמֶד / שׁוּב מִתְפַּתּוֹת עֵינַי לְהִתְרַפֵּק אִלּוּ בְּפִי / יְמִין פִּטְמָה וּשְׂמֹאל לֹא כִּי מְלוֹא שָׁד / לָמֹץ לְשַׁדּוֹ בְּכָל פֶּה 1985? מול הים "הַיָּם, הַיָּם," אֲנִי כָּךְ לוֹאֵט, "אִם אַךְ מְעַט אֶחְיֶה, וְאִם רַב – כֹּחַ הַב לִי לְבַל אֶפֹּל" – בְּעֵת אֵלַי יִתְנַפְּלוּ גַּלָּיו וּמִשְׁבָּרָיו. צְלָלִית אֳנִיָּה בְּמֶרְחַק הָעֶרֶב בְּחָזִי תָּעִיר אֶתַ הַלֵּב הָרָעֵב אֶל יֶשַׁע צָמֵא, אַךְ עֶצֶב קָרֵב לְתוֹכִי דּוֹבֶבֶת רוּחַ הַמַּעֲרָב. טַעַם וְתֹאַם מֵחַיַּי נֶעְדְּרוּ. אֲנִי מַאֲשִׁים מַזָּל וְכוֹכָב, עֹצֶר וּמָצוֹר דְּרָכַי סָתְרוּ נַפְשִׁי מִצֵּאת אֶל מְחוֹז חֶפְצָהּ. פַּחַד הוּא לְבַדּוֹ הַר שֶׁל עֵצָה רָעָה; לֹא כּוֹכָבִים כֹּחַ עָצְרוּ. 1985? סיפור מרי הדברים אֵין לְךָ דָּבָר פּוֹצֵעַ אֶת נֶפֶשׁ הַדּוֹמֵם יוֹתֵר מֵאֹרַח חַיֵּינוּ, כֵּלִים חַד-פַּעֲמִיִּים, הִשְׁתַּמֵּשׁ וּמַהֵר הַשְׁלֵךְ, זוֹ דַּרְכֵּנוּ בַּכֹּל. (אֲבוֹתַי הָאִטִּיִּים אַלּוּפֵי מִחְזוּר הָיוּ לֹא כָּךְ סִלְּקוּ, בְּקַלּוּת רֹאשׁ, כָּמוֹנוּ.) גּוֹאִים גַּלֵּי אַשְׁפָּה עָדֵינוּ וּמַעֲזֵבוֹת תִּפְזֹרֶת זֻהֲמָה, מִגְרְשֵׁי תִּשְׁלֹכֶת בַּיִת, עֲתַר צְבִירֵי טִנֹּפֶת מִכָּל סוּג וָמִין – מָצוֹר שָׂמִים עָלֵינוּ בַּדֶּרֶךְ גַּם בָּעִיר. אֲפִלּוּ הַיָּם, אַחֲרוֹן עֲנָקֵי בְּרֵאשִׁית, שִׁנָּה אֶת טַעְמוֹ וַהֲרֵיהוּ מֵקִיא וְיוֹרֵק לַחוֹף לִכְלוּךְ הַרְבֵּה וּמִינֵי הַזֶּפֶת. שָׂשִׂים הַחֲפָצִים לִהְיוֹת לָנוּ לְמוֹעִיל, לְחֶבְרָה טוֹבָה, עַד הֱיוֹתָם בְּנֵי בַּיִת בְּכָל אֲתָר מִתְלַבְּטִים בֵּינוֹת לְרַגְלֵינוּ. לְעֵת זִקְנָה אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ, עוֹתְרִים כְּמוֹ נְשָׁמוֹת כּוֹאֲבוֹת צוֹבְאִים עַכְשָׁו הַבַּיְתָה רוֹצִים לָשׁוּב, גְּרוּשִׁים מֵעֵדֶן, אוֹמְרִים בְּמַקְהֵלָה אֵשׁ עֶלְבּוֹן אַהֲבָתָם. עַל מוֹקֵד שִׂנְאָתָם חַיִּים אוּלַי נַעֲלֶה. שכר האמודאי בְּסִין קָלְטוּ קוֹל בְּכִי שֶׁל עֻבָּר. צָף הַנְּהִי דֶּרֶךְ קִיר מַיִם וְשִׁלְיָה בִּבְשׂוֹרַת נֵפֶל זֹאת בְּשׁוּלֵי עִתּוֹן, בָּא לִקְטֹל אֶת אַחֲרוֹנַת אַשְׁלָיוֹתַי: הֵן רֶחֶם אֵם רֹגַע רִאשׁוֹן (וְאַחֲרוֹן בַּקֶּבֶר, כִּתְנוּחַת הַנִּפְטָרִים בֶּעָבָר) – כְּבָר קָרוֹב הָיִיתִי לַחְשֹׁב בְּתָם-לֵב. אָמְנָם מִפְתָּן פֹּת אֵם לְאֵלֶּה מַסְעֵי נָבוֹךְ, וּמְחֻתַּל מַיִם עַד צַוָּאר אָפוּף עוֹדִי בְּאֹפֶל נֵבֶךְ צוֹלֵל לִשְׁלוֹת מֵאֵם הַפְּנִינָה פֵּשֶׁר הָרוֹמֵז אוּלַי בְּחוֹר הַשְּׁחוֹר, חוֹמוֹת סָבִיב לָעֹמֶק פֹּה, מְקוֹם הָאָמוּדָאִים מֵאָז; אוֹצַר לוּז הַדְּבָרִים, הוֹ, דַּג-זָהָב, פִּתְאֹם מָבוֹךְ קוֹל בְּכִי אֵין מִפְלָט. בְּעִתָּהּ וְלַטּוֹב עַכְשָׁו צִיפָה מִמַּעֲמָק (לֹא צָרִיךְ לְהִבָּעֵת, וְאָנָא – לְאַט!) אִתִּי עוֹלֶה כִּזְקַן אַצּוֹת עֲלֵי שִׁדְרִית סִירָה מִיָּם גּוֹרָל, הֲלוֹא יָם סִין – זֶה שְׁלָלִי שַׁלְוַת הַטְּבוּעִים שֶׁעַל פָּנַי. 1985? ייבוש הים, כיבושו אֵיךְ מַתִּי מִכְּבָר לִהְיוֹת חֲצִי- אִי! בְּסַלְעֵי מָגוֹר לִסְגֹר בּוֹר מֵצַר, וּלְשׁוֹן-הָר לְהַפִּיל עַל לְשׁוֹן-יָם; בְּעָגְמָה גַּם בְּשֶׁבֶר נוֹאָשׁ לְמוֹטֵט עוֹקֵר, וּלְמַטָה! אַלְלַי, אֵילוּ נִבְכֵי נֵכֶר בֵּינִי לִבְנֵי מִשְׁפַּחַת רְחוֹקַי – בְּדוֹד אִי, יָם סָבִיב, מֵאִי. הֲיָבְשָׁה הַיָּד הַנִּקְרַעַת לְגֶשֶׁר, וְרָפָה הַקּוֹל בְּהִטָרְפוֹ הֶפְקֵר? לְבַדָן מֶרְחָק אוֹמְדוֹת עֵינַי, הֲרֵי זֶה כֹּחָן, דֶּרֶךְ מִשְׁקֶפֶת בְּיַד תַּצְפִּיתָן קִדְמַת אוֹיֵב. בָּלְעוּ יָמִים הָרִים עָמֹק בָּלוֹעַ. טַבְּעוֹת-הַמַּעְגָל מַתְוִים הַמַּיִם תַּו-טוֹטֶפֶת-קַיִן, וּכְמוֹ אֵין דַּי בָּזֶה, מָלֵא שָׁב יָם יִנְהֹם. נַפְשִׁי, יוֹנָה, רַק אַתְּ – וּתְהוֹם 2.1985? עתיקות א. תל-חי הוּא מָלֵא עִקְּבוֹת חֲצִיבָה עַתִּיקָה, וְאֵין לְשַׁעֵר מַה לֹּא בָּנוּ מִמֶּנּוּ. בַּמּוֹרָדוֹת טַחַב עַכְשָׁו בַּחֹרֶף, וּבַקַּיִץ יִלְבַּשׁ אֶת קוֹצֵי הַיֹּבֶשׁ. תֵּל חַי אֲשֶׁר עָלָיו נֶעֱרָמִים עוֹד אוֹצְרוֹת עָבָר מְעַט, רֹב אַשְׁפּוֹתָיו. מַאֲמָץ עָקָר לִזְכֹּר, לִכְפּוֹת סֵדֶר בַּזָּכוּר, בַּמִּתְחַמֵּק מִן הַזְּכִירָה. נִוּוּטָיו-נְדוּדָיו בְּגִבְעוֹת גּוֹרָל אִם יֵאוֹת לִשְׁכֹּחַ – לֹא יֵדַע נַפְשׁוֹ. ב. תעוקת השכבות פָּזוּר, וְגַם לֹא אֵדַע לִבִּי. עַל עֹרֶף שְׂעָרֵךְ אָסוּף, אַתְּ לִנְעוּרַיִךְ נוֹהֶרֶת – וּלְכִי! בְּפִי בָּא אֵפֶר כִּלְאַחַר שְׂרֵפָה. כִּבְתֵל-עַתִּיק, רֹבֶד עַל רֹבֶד צְפוּפִים שָׂפָה רָפָה – וּבְכִי. לָאוּקוּאוֹן בחוף געש ההַמְתנה פֹּה פֵּשֶׁר הַהַמְתָּנָה שֶׁלִּי, חוֹלָה וּמְיַחֶלֶת, כֹּהֶן גָּדוֹל, הַקָּרְבָּן עָרוּךְ, וּמַבָּטוֹ עַד אֹפֶק כָּלֶה. כִּמְעַט יוֹם-יוֹם הֲרֵינִי פּוֹנֶה לְרֶכֶס גִּּבְעוֹת הַמְּצוּקִים שֶׁלָּנוּ, צוֹפֶה אֶל מֶרְחַב מַיִם מֵי הַיָּם: הֵן אֲמוּרָה הִיא לַחֲלֹף מִצָּפוֹן. ישועה שחורה פָּנֶיהָ, רֹאשָׁהּ הַקָּטָן, לַדָּרוֹם. בְּמַקְבִּיל לְקַו הַחוֹף עֲקַלָּתוֹן שׁוֹלֶפֶת מֵעַל רְאִי מַיִם הַזּוֹהֵר, הָרָגוּעַ, אֶת קֶשֶׁת זְרוֹעַ הַנָּחָשׁ. גּוּפָהּ תַּנִּין גָּדוֹל תְּמָנוּן-עָל, וּבְדוֹמֶה לַדִּינוֹזָאוּר הַקַּדְמוֹנִי עוֹרָהּ יָרֹק-מַשְׁחִיר-חָלָק כְּמַתֶּכֶת. חבלים קשים עַד עַתָּה מָנִיתִי מְשֻׁלָּשׁ הַסְּנַפִּיר שֶׁל כָּרִישׁ לֹא הַרְחֵק מִקַּו הַחוֹל. וּפַעַם נִפְלְטָה גְּוִיַּת רָקָב תְּפוּחָה – דּוֹלְפִין מֻרְעָל. קוֹרוֹת עֵץ יֵשׁ שֶׁל סְפִינוֹת נִטְרְפוּ וְהֵן בְּלַאי. יֵשׁ חֲבָלִים קָשִׁים, אֲרֻכִּים וְעָבִים יִמְצְאוּ פֹּה מָוֶת וּמָנוֹחַ אַחֲרוֹנִים. לטרויה קולו הולך לְמַרְאֶיהָ שָׁבָץ אוּלַי מֵאֵימָה אָמוּת מְבַשֵּׂר רָץ שָׁסוּעַ לִבּוֹ וְרַק אוֹיָה לִטְרוֹיָה קוֹלוֹ הוֹלֵךְ, אֶל אֲנָשָׁיו. בְּטֶרֶם רֶדֶת הַחֲשֵׁכָה עָלֵינוּ עַכְשָׁו בָּא אֲנִי מְאֻכְזָב, כּוֹאֵב מֵעִם חוֹף: לָאוּקוּאוֹן הַכֹּהֵן שָׁלֵם עוֹדוֹ, אוּלָם שׁוֹאֵל אִם הַמְתָּנָה וְאִם כִּסּוּפֵי סוֹף. שלשה שירי מטע רקמת עוֹר בִּפְאַת מַטָּע רָאִיתִי נֶשֶׁל נֶאֱחָז קוֹץ נָע אָנֶה וָאָנָה בָּרוּחַ. אֶת שְׁמִי אַף אֲנִי אַשִּׁיל, אֶבְרַח חַי חוֹמֵק, חוֹמֵד מָקוֹם לֹא יְזַהוּנִי. כָּךְ אָמִיר עוֹרִי מַפְרִיז לִזְכֹּר שָׂרָטוֹת, צַלְּקוֹת עָבָר נִמְחוּ שְׁנוֹת אַרְבָּעִים – שָׁבוֹת כַּיּוֹם לְהוֹפִיעַ. בִּפְאַת מַטָּע רָאַנִי נֶשֶׁל נֶאֱחָז קַיִץ בְּצִפָּרְנַי. עצירת גשמים אֲוִיר מְאֻפָּק. כְּמוֹ נוֹשֵׁם אֲבַק-פַּחַד, מַגַּע הַדְּאָגָה. שָׁחוּן סְגוֹר סְתָו כָּבֵד. הָיוּ רְעָמִים? נָא רַחֵם, מַטַּח גֶּשֶׁם – עוֹד הַיּוֹם! רַק טִפּוֹת טוֹפְפוֹת הִטִּיפוּ עַנְנֵי עָקָר, זָרִים לַסֵּבֶל. בְּשִׁוְיוֹן-נֶפֶשׁ, מִתְנַכְּרִים, נִקְּרוּ חוֹל-דֶּרֶךְ; לְמַטָּע קָמֵל – גֵּט וּכְתָב אַכְזָרִים. יחף לַגֶּשֶׁם עַד בּוֹשׁ מוֹחִיל זֶה כְּבָר לָחַשְׁתִּי נוֹאָשׁ. נִפְעָם אַף יָחֵף מִיָּד חַשְׁתִּי לְשִׁמְשַׁת חַלּוֹן – יֵשׁ פֹּה מִישֶׁהוּ בַּבַּיִת? גֶּשֶׁם שֶׁל חֲשָׁאִים רָחַשׁ. יום קטיף מְכָלֵי פְּרִי עַל מִלֵּאת יְרֻקֵּי תְּכוּלַת אֲבוֹקָדוֹ כָּבֵד וְקָשֶׁה כָּאַגָּסִים הַלָּלוּ בַּמַּזְלֵג מֵאָחוֹר נִשָּׂאִים-רָצוֹא לַמַּחְסָן אוֹתָם שָׁם מִבֹּץ לִשְׂטֹף לִקְרַאת מִשְׁלוֹחַ. מָתַי אָמְרוּ תָּבוֹא הַמַּשָּׂאִית מִפֹּה לָקַחַת? אִם יַקְדִּים תַּצִּיעוּ לַנָּהָג לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ. וְגַם לָנוּ בָּאֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה הַקָּפֶה חַם מוּכָן בֵּינְתַיִם מַמְשִׁיכִים לִקְטֹף כָּאן וְנִדְחֹף. מֹהַל עֳקָצִים הַנִּתָּז מַשְׁחִיר אֶת הַיָּדַיִם בְּגַבִּי מוֹסִיפִים הַשְּׁרִירִים עוֹד לִכְאֹב. יוֹם מְפָרֵךְ יוֹם קָטִיף הוּא יוֹם טוֹב סַע וְתָבִיא מְכָל רֵיק אַחֲרוֹן לְהַיּוֹם. אופל עלווה שׁוּב מְרַפְּדִּים בִּפְּלַסְטִיק רַךְ אֶת פְּנִים הַמְּכָלִים לִיצוּא. כָּךְ לַאֲפַרְסְמוֹן שֶׁעָדִין הוּא וְנִפְסָל אוֹ נִפְסָד מִכָּל מַכָּה. בְּכֹרַח הַמַּחֲזוֹרִיּוּת הַחֲזָקָה יִכְרַע גַּם הַסְּתָו וּלְאַחֲרָיו חֹרֶף, מַה מְּנַבֵּא לֵב רָעוֹת. אַף אֲנִי כְּבָר אֵינִי מַרְגִּיעַ אֶל מַעֲשַׂי כְּמוֹ זָר נִקְלַעְתִּי, וְצָרוּר בְּמַר צְרוֹר הָעוֹנוֹת. אָבִי-שֶׁלִּי, אֵיךְ כָּל עוֹנָה חוֹזְרוֹת גַּלְגַּל, הָעֲבוֹדוֹת. שָׁבִים מְחַגְּרִים עֲצֵי ווּרְץ – וּלְוַאי שֶׁלֹּא אֶתָּקֵל הַשָּׁנָה בְּנַחַשׁ צֶפַע בַּסְּבַךְ הַנָּמוּךְ. קינה לחוזר בתשובה מַדּוּעַ עָזַב אוֹתָנוּ – אֲנִי כֵּן מֵבִין; עַל מַשְׂאוֹת נֶפֶשׁ אַף אֵלַי גֻּנַּב דָּבָר. אֶצְלֵנוּ הוּא הֵחֵל לְהִתְחַבֵּר לַדְּבָרִים: לְדַבֵּר אֶל הַדּוֹמֵם, לְדְמֹם לְיַד חַי. אֶל מַה שֶּׁמֵּעָל גַּם אֶל מַה שֶּׁמֵּעֵבֶר – מִפֹּה עֶרְגָּה עַזָּה מִנְּשׂוֹא עֲקָרַתְהוּ. נִמְרוֹד הִנִּיחַ קוֹצִים לְיַד חַדְרוֹ - רָאוּ חֲבֵרִים בַּקִּבּוּץ עוֹד אוֹת רָע. כַּיּוֹם יוֹשֵׁב בְּקִרְבָּם וּשְׁמוֹ אַבְרָהָם. זָר בִּגְדוֹ, אֵין לְהַכִּיר, מוּזָר תּוֹכוֹ הֵמִיר בָּחֳלִי אַבְרֵכִים, שֶׁזֶף עוֹרוֹ: כְּבָר נִשְׂרָפִים גִּשְׁרֵי מִלִּים אֵלָיו. רָץ מָרָתוֹן, הֶחָרוּץ בְּאַנְשֵׁי הַשָּׂדֶה, מְשָׁרֵת אֶצְלָם תַּמְחוּי גְּמִילוּת חֶסֶד – וַאֲנִי, לִבִּי לִבִּי, בְּךָ רֵעִי, יִמְרֹד: כִּי אֶת שֶׁבִּקָּשְׁתָּ נוֹאָשׁ לֹא נִמְצָאֶנּוּ בְּמַשְׁגִּיחֵי כַּשְׁרוּת וּבְמַלְבִּישֵׁי שְׁחוֹר. בְּשָׁכְבְּךָ לַיְלָה – בַּמָּה אַתָּה הוֹזֶה כָּךְ? בַּגֶּשֶׁם, רֶגֶל יְחֵפָה, אֶת הַמַּטָּע תַּעֲבֹר, עִם עֶרֶב מְדוּרָה יָדְךָ הַטּוֹבָה תַּבְעִיר. אוֹ רַעַשׁ עֵצִים בְּפִרְיָם, מִקְדַּשׁ-יֶרֶק, גַּעַשׁ הַיָּם בִּשְׁנָתְךָ וּמַגַּע הַחוֹל הַחַם? רעי למוסיקה בִּמְעוֹנִי הִצְנִיעוּ מִפְגָּשׁ שְׁתֵּי גִּיטָרוֹת נְעִימוֹת בּוֹ לִזְכֹּר כָּל שָׁבוּעַ פַּעֲמַיִם, אֲחַרֵי הַצָּהֳרַיִם עַל יַיִן גַּם גְּבִינוֹת. אַתָּה, בֶּטוֹ, הַנַּעַר הַיְּהוּדִי מִמֶּקְסִיקוֹ, אִתְּךָ לֹא הִתְבּוֹשַׁשְׁתִּי לְלַמֵּד אֶצְבְּעוֹתַי לִקְרֹב לַמֵּיתָרִים, לֹא אָבְדוּ עֶשְׁתּוֹנוֹת. עוֹד אֲדַבֵּר אוּלַי עִם אָבִיךָ שֶׁיִּשְׁלַח אוֹתְךָ אֵלֵינוּ לְשָׁנָה נוֹסֶפֶת לִלְמֹד – צָחַקְנוּ עֶרֶב שׁוּבְךָ, בַּנִּגּוּן הָאַחֲרוֹן. מֵאָז לֶכְתְּךָ נִבְצָר מִמֶּנִּי לִקְנוֹת חָבֵר לְהִשְׁתַּקְּפוּת טַנְדּוּ בִּפְנֵי מַרְאַת הַנֶּפֶשׁ, זוֹ הַגִּיטָרָה, אֲשֶׁר הַיּוֹם נַפְשָׁהּ מָרָה. הִתְעוֹרַרְתִּי בַּחֶדֶר בּוֹ נָהַגְנוּ לִלְמֹד, זוֹרַרְתִּי, וְעָנְתָה לִי הַגִּיטָרָה בְּהֵד. מוּזָר, אֵיךְ נָפַל בִּי הַלֵּב עַד מְאֹד נֹכַח תָּוֵי מוּסִיקָה, הַכְּתוּבָה כְּחִידוֹת, הִתְנַהַלְנוּ לְאִטֵּנוּ בְּמִשְׁעוֹל מַנְגִּינוֹת – נְנַסֶּה עַכְשָׁו דּוּאֵט, וְעַכְשָׁו קָנוֹן. עוד מסיפורי אטלנטיס אַשְׁמַת-הַקָּרְבָּן סִפּוּר נוֹשָׁן: לֹא אַכְחִישׁ, סָתְמוּ הַגּוֹלֵל פֶּשַׁע גַּם טֶפֶשׁ בָּנוּ פָּשׁוּ; לַמּוּבָס – חֹק מַפֹּלֶת וּבוּשָׁה. תַּרְבּוּת רוֹבֵי אֵשׁ לַיְרִיבִים רָמוּ עָלֵינוּ, רוֹמֵי קֶשֶׁת וָחֵץ, בְּנֵי דָּרוֹם וְקֶדֶם. בִּישׁ הַגּוֹרָל הָיָה הַמִּפְגָּשׁ – מִי יַכְחִישׁ? כֹּחַ הָעֶלְיוֹן לְסוֹלְלַת בְּנֵי צָפוֹן וָנֶכֶל, כֹּה חָלָק נִצְחוֹן בְּנֵי-עָרְמָה – מוּל מֵצַח גּוֹרָלֵנוּ הַנֶּחֱרָץ. לֹא אֲתָאֵר אוֹתָנוּ כִּבְנֵי-אוֹר, לֹא אֲכַנֶּה אוֹתָם בְּנֵי-הַחֹשֶׁךְ. הַגִּנּוּי וְהַכִּנּוּי אֵינָם בְּרֹאשׁ מַעְיָנַי, אֲנִי פְּלִיט-אַטְלַנְטִיס, כִּי-אִם נִסָּיוֹן עִקֵּשׁ לָדַעַת עֵץ מֵנִיב זֶה פְּרִי אָפִיל, מַר-מָתוֹק אֲשֶׁר לְקֵץ-יָמִים; רֹגַע לְתוֹר פִּלְאוֹת הַשֶּׁקֶט נָח אֵפֶר קַר, גָּלוּת חַדְרִי. מִמֶּרְחַק אֵין-סוֹף וְהַשָּׁנִים, כְּנֶגֶד יָם גּוֹאֶה לִבְלֹעַ – כַּנֵּד קָם זִכָּרוֹן זָקֵן וָעֵד. לְעַצְמִי שָׁב אָנֹכִי וּמַבְהִיר: בְּיַבֶּשֶׁת דִּמְיוֹן זְמָן-הַחֲלוֹם קָצַב שָׁעוֹן אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי הַגָּלוּי בָּרָק, הַסָּמוּי עַב-סַעַר. כָּבוֹד אַחֵר, שֶׁצָּלַל תְּהוֹם, כָּמוֹהוּ כִּמְכוֹרָתֵנוּ הָעַתִּיקָה, עָטַר שֵׂיבַת אָבוֹת בַּשַּׁעַר יָשְׁבוּ בּוֹ בֵּית-דִּין-מִשְׁפָּט. צָרוּר יֹפִי עָצוּב בַּדַּעַת, (חֶסֶד-רֶגַע מֵאֵת אֵל חֶלְקָם) כִּי בְּאֹמֶץ-לֵב הָרָאוּי לְשֶׁבַח שָׁעֲטוּ אָז פָּרָשֵׁינוּ לְאָבְדָנָם. דצמבר 1984 מחיר מלא שילמנו אַחַת מֵהַדְּרָכִים לְהִתְנַוֵּט בְּאֶרֶץ לַיְלָה הִיא בְּעֶזְרַת עֲקִימוּת עֵצִים בִּמְקוֹמוֹתֵינוּ: רוּחַ מַעֲרָב הַבָּאָה מִן הַיָּם הִיא הַכּוֹפֶפֶת אוֹתָם תָּדִיר מִכְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ שׁוּב לְהִזְדַּקֵּר תְּמִירִים כְּמוֹ לֹא אֵרַע רַע בְּאֶרֶץ מִתְאַכְזֶרֶת לְאוֹהֲבֶיהָ. בְּעוֹד הַשָּׁתִיל תָּם וּמַאֲמִין, קְלִפַּת עוֹרוֹ כֹּה עֲבִירָה, חֲשׂוּפָה לְהֶפְקֵר אֶפְשָׁרֻיּוֹת – כְּבָר אָז הִשְׁתּוֹלֵל לוֹ מְעַצֵּב גַּס בִּידֵי מְסַתֵּת מְיֻּבָּלוֹת. לִלְמֹד אֶת שׁוֹשַׁנַּת-הָרוּחוֹת תּוּכַל וְאַף לְאַכֵּן אֶת עַצְמְךָ בְּנוֹף בַּאֲפֵלָה עָלֶיךָ מְאַיֵּם. הֶן צַלְּקוֹת מִשְׁעוֹלִים, רֶכֶס, בְּקִיעֵי צָמָא הַסִּיקוּסִים הֵם. בַּתּוֹחֶלֶת הָרְחוֹקָה שֶׁהִגְלִידָה יָד שֶׁל רֵעַ אִם תִּגַּע בָּעוֹר – תִּקְרָא הַכְּאֵב, זֵכֶר עֶלְבּוֹן שֶׁל רֶסֶס מֶלַח מִנִּי-אָז צָרַב כְּתוֹבוֹת הַקַּעֲקַע עַד לַקֶּבֶר; מִשֵּׁבֶט רוּחוֹת בָּנוּ יִפְרְעוּ (אוֹ חֶסֶד מָקוֹם עַל אִילָן) – מִי אָנוּ שֶׁנִּמָּלֵט מִיַּד הַזְּמַן?! לא לשוב, בבקשה לְצוּרוֹת נָעוֹת הוּא מָסוּר, לַמִּצְטַיְּרוֹת, אָנָא, סוּרוּ, אַל תַּסְתִּירוּ לוֹ אוֹר חַמָּה בְּהִירָה, בְּבֹקֶר זֶה בָּרוּךְ: זֶה הַמְּעַט שֶׁעוֹד נוֹתַר לוֹ. אְלֹהֵי אֲבוֹתָיו אָכֵן מְעוֹדֵד נְתִינִים מַעֲלֵי מַס בַּמּוֹעֵד – וְעַל לְשׁוֹנָם הַלְלוּיָהּ רָמָה. (בְּמַקְהֵלָה, עָדִיף בְּמַקְהֵלָה!) לֹא מִבְּרָכָה נִרְאֵית, אַף לֹא מִמְּאֵרָה מְסֻתָּרָה, הוּא אוֹמֵר. בַּעֲבוּר הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הָאֲחֵרוֹת – לַעֲרֹק נוֹטֶה מִזֹּאת הַמַּמְלָכָה. לָכֵן, נִמְשֶׁכֶת נְבוֹכָה דּוּמִיָּתוֹ. אָמְנָם, לֹא כְּהוֹדָאָה הִיא דָּמְיָא, וְזֶה בָּרוּר, גַּם לֹא כְּהוֹדָיָה! אַל יְחַפְּשׂוּ אוֹתוֹ, הוּא מְבַקֵּשׁ. אַל יְיַגְּעוּ אֶת כַּלְבֵּי הַגִּשּׁוּשׁ. אוטובוס נעורים בְּשׁוּב עוֹבְדִים מֵעִיר, בַּדֹּחַק הַמְעַוֵּת, בְּתוֹךְ יַחַד בְּשָׂרִים, בְּדוֹד רוֹדֶה בַּיָּחִיד, יוֹרְדָה בוֹ עַרְבִית. תָּרוֹת אֲרֻבּוֹת-עַיִן שְׁחוֹרוֹת הֵן רוֹאוֹת כְּמוֹ מֵצַח מוּרָד חָפֵץ לִמְרֹד – וְנֶאֱלָם. לָמֵד הוּא: זֶה אָדָם – נֵד גְּרוּטוֹת מִזֶּה, נֵד פַּחִים מִזֶּה. בְּזֵעַת אַמְבָּט וָפִיחַ "מְאַסֵּף רְחוֹבוֹת" לְאַבּוּ-כַּבִּיר קָרֵב. רוֹאֶה מֵחַלּוֹנוֹ אֵיךְ צֵל פֹּה מִתְיַפֵּחַ, וְאוֹר רָפֶה בּוֹ, אָבִיךְ, בְּתַפְנִית רְחוֹב חוֹבְקוֹ כְּבַעֲוִית. הזמנה למחול מְגַחֵךְ אֲנִי בֵּין כּוֹס עָרָק לְבֵין רֶבַע עוֹף; לֹא לִמְחוֹלוֹת כָּאֵלֶּה יִחַלְתִּי אָז בַּתְּנוּעָה! מִי עָפָר יְגַל מֵעֵינֵי מֵתִים, דּוֹדִי הַטּוֹב, אַבְרָהָם, סָח לִשְׁכֵנוֹתָיו, וְקוֹלוֹ קְצָת שָׁתוּי. וְאֵינֶנִּי בָּטוּחַ שֶׁהָאָבוֹת הַמֵּתִים שָׂשִׂים הָיוּ לָשֶׁבֶת בְּסוֹד צִבּוּר מְנֻמָּר זֶה כִּבְתוֹךְ שֶׁלָּהֶם... בְּשָׁלָב מְסֻיָּם גַּם מִן הַבִּלְבֹּלֶת בּוֹלֵט יַעַד, וְאַף לַקִּיצ', בַּחַיִּים כְּבָאָמָּנוּת, יֵשׁ עֶדְנָה. אוֹדֶה, גַּם אֲנִי תֵּאַרְתִּי לִי שֶׁיִּהְיֶה שׁוֹנֶה בַּחֶבְרָה שֶׁלָּנוּ, אִם-כִּי לֹא שִׁעַרְתִּי עַד מָה. רוֹקְדִים צִ'יפְטֶטֶלִי, מָחוֹל תּוּרְכִּי-מַשֶּׁהוּ, זוֹרְבָּה הַיְּוָנִי, בְּחִקּוּי, כְּבַסֶּרֶט הַמֻּכָּר, וְשִׁיר חֲסִידִי, לֹא-לְפִי-טַעְמִי, מַה לּוֹ כָּאן? מֶה הָיָה הֶרְצֶל אוֹמֵר לְמַרְאֵה הָאוּלָם הַמּוּזָר – הוֹ, גִּיטָרָה רוֹמָנָה, אַקּוֹמְפַּנְיָמֶה טוּ! יָשׁוּב מְשָׁעֳשָׁע אֲנִי סוֹקֵר בְּלִיל שֶׁל אָדָם יַם תִּיכוֹנִי וְאַחֵר, וְזֶה נוֹף חֶבְרָתִי לַאֲמִתּוֹ. לְאֵיזוֹ בָּבֶל הִתְגַּלְגְּלָה שִׁיבַת צִיּוֹן שֶׁכָּזֹאת? נָכְרִי הוּא כָּל הַנּוֹלָד פֹּה, כָּמוֹהוּ כְּעַם אַחֵר – מַאֲדִיר תַּעֲרֹבֶת, מַגְדִּיל שֹׁנִי, עַד אֵין הַכֵּר! אוֹצִ'י צ'וֹרְנָאיָה בְּלַחַן גְּרוֹנִי נִרְגָּשׁ כָּעֵת שָׁרִים לִמְחֻתָּנִים גְּרוּזִינִים, שֶׁיָּחוּשׁוּ בְּטוֹב. כֵּן, גַּם שִׁירָה עִבְרִית יֵשׁ בְּפִי "נַעֲרֵי הַחוֹף" לִבְנוֹת הַדּוֹדָה הַדְּשֵׁנוֹת שֶׁלִּי, חַיּוּת מְלֵאוֹת, לוֹהֲטוֹת בְּאֹדֶם, עֲנָקִים שֶׁל זָהָב חַם רוֹטְטִים בֵּין שְׁדֵיהֶן בְּרָקְדָּן. הָאֲנָשִׁים טוֹבִים בֶּאֱמֶת, וְאֵין בִּי סָפֵק: עָם נִרְקָם כָּךְ בְּאֵלֶּה אוּלַמּוֹת. נִשְׂמַח לִרְאוֹתְכֶם בֵּין הַקְּרוּאִים בַּחֲגִיגַת הַבַּר מִצְוָה שֶׁל בְּנֵנוּ הַיָּקָר בְּאוּלַם שְׂמָחוֹת בִּכְפַר סַבָּא, סָמוּךְ לְלֵב הַשָּׁרוֹן, פּוֹעֵם פֹּה הַלֵּבַנְט. לחיות בצל הגשמים אֲשֵׁדוֹת מִקֶּדֶם לְהָרֵי יְהוּדָה חֲשׂוּכוֹת גֶּשֶׁם הֵן לְאוֹתוֹ רֶכֶס מוֹרָדוֹת אֲחֵרִים הֵם לוֹכְדֵי גֶּשֶׁם מֵהָרִאשׁוֹנוֹת יִמּוֹגוּ עָבִים וּבַבִּקְעָה וּבָעֲרָבָה הַחֲרֵבָה כְּכָל שֶׁתֵּרֵד – יִגְבַּר מִדְבָּר חוֹלֵי תּוֹחֶלֶת לִמְשֹׁךְ אֵיכְשֶׁהוּ בְּצֵל הַגְּשָׁמִים בְּאַשְׁדּוֹת יֹבֶש מִיָּם יְרִיחוֹ עַד מֶלַח מָוֶת נִשָּׂא עֵינֵינוּ אֶל עָבִים תָּדִיר צְמֵאֵי תָּמִיד – יִשְׁעֵנוּ מֵאַיִן? מֵי פָּרָשָׁה וּבְלִבָּהּ יְרוּשָׁלַיִם. מראה הילדים שֶׁלָּנוּ מַבַּט הַזְּאֵב, אֶזְכֹּר: אָחִי וַאֲנִי בְּסוֹד עַיִן יַחַד בְּפִי אֲחוֹתֵנוּ קְטַנָּה, וְזֹאת זוֹעֶפֶת כְּמוֹ לְעִקְּשׁוּתֵנוּ פּוֹעָה פּוֹרֶסֶת לָנוּ מִשֶּׁלָּה, מִמֶּנָּה לְפִי הָאֵם; גַּם מִפִּיהָ תָּלַשְׁנוּ בְּכֹחַ. מַרְאה הַיְלָדִים עַכְשָׁו שֶׁפַע. לְהַמְפֻנָּקִים בְּקַלּוּת בָּא הַכֹּל. ז'ורז'ט נערה ארמנית נַעֲרָה כְּפֶרַח מִקּוֹצִים נִבְדֶּלֶת, וְהֵם – עֵדֶר עֲיָרִים נוֹעֲרִים בְּמַדֵּי הַ"לִּיסֶה" וְקָצוּץ שְׂעָרָם. חֲבֵרֶיהָ לְכִתָּה עוֹד הִכּוּ עַל רֹאשָׁהּ בְּתִיק קַרְטוֹן בַּפְּרוֹזְדוֹר, מִקִּנְאָה; כֹּה בָּסְרִיִּים הָיוּ. אָבִיהָ הַצּוֹרֵף יְעָדָהּ לְרוֹפֵא אַרְמֶנִי צָעִיר שֶׁעָשָׂה אוֹתָהּ שָׁנָה בְּפָרִיס. הוֹרֵי הַשְּׁנַיִם, חֵרֶף מִלְחָמָה, רָצוּ אֶת הָאֵרוּסִין – אֶל בְּסִתְרוֹ וְעוֹשֶׂה דְּבָרוֹ אוֹיֵב בָּהָר, בְּהֶרֶף הָאָבִיב, אֲשֶׁר עֶרֶב חֹרֶף אָסוֹן – לְז'וֹרְזֶ'ט יוֹעִידוּ כְּלוּלוֹת אַרְגָּמָן. קוֹקוֹנָה פַּטְרָה סָבָתִי וִידָה אֲשֶׁר הִתְפַּרְנְסָה מִכְּבִיסָתָהּ, רָחֲשָׁה כָּבוֹד לְקוֹקוֹנָה פַּטְרָה גְּאֵיוֹנָה. לְשֶׁעָבָר בַּעֲלַת בֵּית בֹּשֶׁת יָקָר לַאֲצֻלָּה (אַף קְצִינֵי סֻלְטָן הָיוּ מִבָּאֵי הַבַּיִת). עֶגְלוֹנִים תּוּרְכִּים – הֵם שָׁשׂוּ לְאֵידָהּ: שְׁלַל תַּכְשִׁיטֶיהָ תָּלְשׁוּ בִּשְׁעַת שִׁלּוּחָהּ אֶל רְצִיף נָמֵל, בַּדֶּרֶךְ לָאֳנִיָּה, לַנֵּכָר. לִפְנֵי אֲשֶׁר תִּטֹּשׁ אֶת דִּירַת הַפְּאֵר הֶפְקֵר, אֶת צְלָבוֹ שֶׁל הַצָּלוּב אֶל מִדְרָכָה לְמַטָּה עֶלְבּוֹן וְזַעַם הֱטִיחַתְהוּ מִמְּרוֹם חַלּוֹן: "אִם אֵינְךָ יָכוֹל לְהוֹשִׁיעֵנוּ זֶה-עַתָּה – בִּשְׁבִיל מָה בִּכְלָל אַתָּה טוֹב? אֱמֹר!" כְּצִדְקָנִית גְּבִירָה נוֹדְעָה בְּקֶרֶב שְׁכֵנֶיהָ. זָכְתָה וְהִגִּיעָה לְיָוָן, הֶאֱרִיכָה יָמִים. קוהלת בנס-ציונה כְּשֶׁחַבֵרַי לַכִּתָּה מִזְמְזוּ בָּנוֹת בְּטִיּוּל הַנֹּעַר הָעוֹבֵד בַּגְּבָעוֹת, וְחָפְנוּ מֵאָחוֹר אֶת שְׁדֵי הַבֹּסֶר – בְּמִשְׂחָק תּוֹפֶסֶת אַחֲרוֹן פֵּרוֹת לִגְנֹב בְּתוֹךְ פַּרְדֵּס עָשׂוּ חַיִּים. אֲנִי סַקְרָן שָׁקַדְתִּי אָז לְגַלּוֹת (גַּנָּן רַעֲנָן לְעֵץ דַּעַת גּוֹסֵס) – אֵיךְ לַעֲזָאזֵל הִצְלִיחוּ לְפַצֵּחַ בְּלַעֲַז הַלַּאדִינוֹ אֱגוֹזֵי-מִלִּים כְּלַפִּיד בּוּז לְעַשְׁתּוּת שַׁאֲנָן? וְחָשַׁבְתִּי, הוֹ לַעַג יְלִיד קִנְאָה, שֶׁאֲנִי נַעַר נָבוֹן, וְהֵם שׁוֹטִים (שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יַכִּירוּ אֶת אִיּוֹב) בִּשְׁטֻיּוֹת שֶׁאוֹתָן שְׁלֹמֹה כִּנָּה: וָנִידָד דֵּי לַס וָנִידַדֵיס! עוֹד מִדִּבְרֵי הַמְחַבֵּר בְּשֵׁפֶל קוֹל יְדַבֵּר: אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי בַּבְּלוֹקוֹנִים – וּרְאוּ גַּם רְאוּ מִי הִגִּיעַ נָבוֹךְ יוֹתֵר. רוקי, גיבור נעורי נֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם: שִׁירָה כְּדַרְכָּהּ – הוֹרָתָהּ וְלֵדָתָהּ בְּאַהֲבָה. אוֹי לְאוֹתוֹ אִישׁ אֲשֶׁר הִתְהַפְּכוּ עָלָיו סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית, וְשִׁירָתוֹ תַּעֲלֶה מִבּוֹר אֵיבָה. אָמָּנוּת מֵאָמָּנֻיּוֹת הַמִּלְחָמָה בְּיָדוֹ. עֵטוֹ – חֲנִיתוֹ, וְשִׁירָיו הֵם שְׁרִירָיו; עוֹלָה לוֹ שִׁירָתוֹ בְּחַיָּיו. לְנַעֲרֵי שְׁכוּנוֹת שֶׁאֵין לָהֶם אֵיךְ לַחֲרֹג – פְּרָצוֹת סְפוּרוֹת יִפָּתְחוּ לָצֵאת מִמִּלְכּוּד: הַפֶּשַׁע, הַסְּפּוֹרְט, אֲחָדוֹת מִן הָאָמָּנֻיּוֹת. מֻכְרַחְנִי לְהִתְוַדּוֹת: בְּגִיל חֲמֶשׁ-עֶשְׂרֶה עָלִיתִי לְזִירַת מִתְאַגְרְפִים-נְעָרִים. (אֲנִי שׁוֹמֵר אֶת הַתְּעוּדָה. "הַפּוֹעֵל נֵס-צִיּוֹנָה. נִרְשַׁם לְטֶנִיס וּלְאִגְרוּף") כַּמּוּבָן, אֲבָל הוֹרִידוּנִי אַף זָב דָּם, וְאֵשׁ בַּלֵּב מִכְוָה; הוֹ, אַלּוּף נְעוּרַי! הוֹ, רוֹקִי מַרְצִיאָנוֹ! (גַּם מַרְלוֹן בְּרַנְדוֹ, אֶגְרוֹף-פַּרְצוּפוֹ מֶה חָמַדְתִּי בְּ"חוֹפֵי הַכְּרָךְ"). בְּאָמָּנוּת אַלִּימָה הַחִלּוֹתִי אָז לְנַסּוֹת כֹּחִי, לְפַתֵּחַ שְׁרִירַי. גברים קשים אני מִשַּׁחַר הַנְּעוּרִים מְתַרְגֵּל מַבָּטִי לוֹמַר אֹטֶם חוֹמָה אֶת הַזּוּלַת לִדְחוֹת סַכִּינֵי מַכּוֹת עַל בַּרְזֶל כָּל קָרֵב בְּיָדַיִם דּוֹחוֹת לְמַשֵּׁשׁ אוֹתִי – לְהַרְחִיק בְּמַבָּט שֶׁאוֹמֵר – הִשָּׁמֵר! אִישׁ שֶׁהָיָה נַעַר מַרְגִּישׁ – אֵיךְ דָּבְקָה בָּעוֹר מַסֵּכַת חַלָּמִישׁ בְּעֵינָיו בַּזֶּלֶת? כְֹבָר שָׁנִים בַּבְּקָרִים נִבָּט בִּי אָדָם בְּגִיל הָעֲמִידָה, אִישׁוֹנֵי עַיִט רָעִים בֵּין חֲרַכֵּי יְרִי יִרְאֶה אוֹתִי. מַה לְּךָ עוֹלַלְתִּי? אֶשְׁאַל, וּמִדְּבָרַי אֲכוּלֵי הָאַשְׁמָה נָבוֹךְ וְנָסוֹג מֵהַמַּרְאָה. אֲפִלּוּ בַּעֲשׂוֹתוֹ אַהֲבָה יִשְׁתֹּק כַּדָּג. מִלַּת רֹךְ לֹא תִּזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ. חדירה מִתַּצְפִּיתִי בְּכֶתֶף הַפִּסְגָּה כְּגַמָּדִים נִרְאִים בְּעֵינַי הַגַּשָּׁשִׁים הָעוֹלִים כְּלַפַּי. בְּרַעַשׁ מַסּוֹקִים סוֹרְקִים מִדֶּרֶךְ הַמַּעֲרֶכֶת עַד רֶכֶס. גַּם כְּלֵי הַיֶּרִי הַנִּשָּׂאִים דְּבֵקִים בַּיָּד זֵעָה וּמֶתַח בִּמְצוֹד חֲדִירָה מֵהַיַּרְדֵּן. אֵיךְ סוֹגֶרֶת רֶשֶׁת עָלָיו עַד לָכְדָהּ אֶת הַדָּג הָרָע גְּמוּל מְסִירוּת מְתֻרְגֶּלֶת שָׂכָר שֶׁל דְּבֵקוּת בַּמַּטָּרָה מִשֵּׂשׁ בַּבֹּקֶר וְעַד שְׁתַיִם מִרְדָּף נִמְשָׁךְ בְּלִי פּוּגָה בְּעִקְבוֹת הַמְחַבֵּל-הַמּוֹדִיעַ טֶרֶם יַגִּיַע לַכְּפָר עַקְרַבָּה אִישׁ מִלּוּאִים לֹא צָעִיר וְלֹא מִן הַנִּגְרָפִים בְּנָקֵל אַחַר יְצָרִים וְדָם פָּרוּעַ אָנֹכִי. הֲרֵינִי מִשְׁתּוֹמֵם לָחוּשׁ בְּתוֹכִי, לֹא יֵאָמֵן, גִּיל קָם נֵעוֹר, זִיק חַם לִטֹּל חֵלֶק פָּעִיל, צָנוּעַ אָמְנָם, בְּחֶדְוַת צֵיד אָדָם. ירושלים, 1978 טָרֶשֶׁת אֹטֶם בַּפָּנִים וְרֶשֶׁת טְרוּפָה וּבַמַּבָּטִים נִקְרֶשֶׁת בְּעִיר חֹרֶף שֶׁאֵינָהּ עִירִי. שָׁרְשֵׁי יַבְּלִית, נִימוֹת עָצָב, חוֹדְִרִים, קוֹרְעִים וְנֶאֱחָזִים בְּתוֹךְ נַקְבּוּבִיּוֹת פּוֹרֶה רָקָב; קַן צְפָעִים תְּנוּמָה בַּמֵּעַיִם. עַכְשָׁו פֹּה סֵבֶר שָׁלֵו, אִפּוּק. כָּךְ בְּדָמִים קָנוּי מַבַּע הַשֶּׁקֶט. עֹצֶר שֶׁל שַׁבָּת, עֲצוּרִים בַּבַּיִת. עַל בּוֹר עַקְרַבִּים שֶׁהוּא הַלֵּב אָכַפְתִּי מַסֵּכַת הַגֶּבֶס, הַלְּבָנָה. מעל עין כרם מִבַּעַד לְחַלּוֹנִי הַר מַעֲלוֹת מוֹעֵד נוֹפֵל לְדֶרֶךְ מְפֻתֶּלֶת מַעֲלִים נָבוֹן עֵינֵי מְעָרוֹתָיו חֲלוּלוֹת מְחֻתָּלוֹת אֵד שֶׁל סְתָו הַשָּׁנָה גַּם חֹרֶף בּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא לַיַּלְדָּה אֵצֵא חָלָב מִמַּכֹּלֶת מִצְחִי כָּבֵד עוֹדוֹ מִלַּיְלָה מִדְרָכָה לַחָה בָּכִיתְ לֶחִי עָקַת חֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר מָחִית חֲכָמָה תְּחַיְּכִי אֵלַי אָחוֹת בְּדוֹד בְּעֵינֵי אֲנָשִׁים בּוּשָׁה לְמַגָּע מְרַפֵּא רוֹאֶה כְּבוּשָׁה הִנֵּה כָּךְ מִתְכַּרְבֵּל כַּכֶּלֶב בְּפַרְוָתוֹ שֶׁלּוֹ, בָּנוּ כְּאֵב קָרוֹב הַנּוֹפֵל עַל צַוָּאר אלימות לילה בְּצֹמֶת סְהוּר גְּוָנִים, בַּחֲצוֹת, דְּמָמָה אוֹרְבָה לַקָּרְבָּן, לַנַּעַר הוּמָנוֹאִידִים מֵחָלָל הַחִיצוֹן כֹּהֲנִים, וְהַפַּחַד קוֹרֵעַ כַּתַּעַר. זֶהוּ שַׁעַר הֶפְקֵר לְאָדָם הַיַּעַר לְהָגִיחַ מֵחֶדֶר וְאַסְפַלְט לִרְמֹס. לַזּוֹנוֹת מִכָּל סוּג וְכָל טַעַם בָּאֲפֵלָה לְהָרַע וּבַכְּבִישׁ לִדְרֹס. אֶרֶץ רַבָּתִי מִתְמַסֶּרֶת לָהּ לְרַצּוֹת עָרִיץ אַלִּים, אֶת אֲדוֹן הַלַּיְלָה, כָּל אֵימַת שֶׁיֶּחְפַּץ, יַעֲלֶה רָצוֹן. כִּי הֻתַּר שָׁם לַשָּׂטָן לֶאֱנֹס בְּפֻלְחַן צֹמֶת, בְּמִסְטֶרְיָה גְּדוֹלָה – וְתֹם עִם אֹמֶן יֵאָלְצוּ פֹּה לִקְרֹס. שיכון מפונים דִּירוֹת עִיר עֶרְיָה בָּן סוֹד הָאַחְדּוּת שֶׁבָּרִבּוּי רִבּוּי אַחַת שֶׁסוֹדָהּ סוֹד אַרְבָּעָה קִירוֹת חוֹתְכֵי חַיִּים לְרֹב אָחֵינוּ בָּעִיר בְּתוֹךְ חַיִּים קֻבִּיָּה בָּאָה דִּירָה בְּחַלּוֹן בְּתוֹךְ הַחַלּוֹן שָׁכֵן הָאִישׁ בְּקוֹל גָּדוֹל וְקוֹל לְאֵשֶׁת עֶרְוָה מִתְפַּשֶּׁטֶת עֶלְיוֹנֶיהָ מֵעַל רָאשֵׁי שְׁכֵנִים תַּחְתּוֹנִים עֵת אֲרוּחָה יָצוּעַ לְבַעְלָהּ עוֹרֶכֶת אֵם מִשְׁפָּחָה בְּרוּכָה בְּרוּחַ הַב-הַב הַרְבֵּה הִנֵּה וַי לְיַד אוֹי וְאוֹי מֵעַל אִי לָךְ עִיר דִּירוֹת אֲבוֹי (הוֹרָאָה לְקוֹרֵא יָקָר: נָא לִקְרוֹא זֶה הַשִּׁיר בְּלֹא הַפְסָקַת נְשִׁימָה גַּם כִּכְלוֹת הָאֲוִיר.). תשליך מִזֹּאת הָעִיר אֶל צֵל לָצֵאת בְּעוֹד מוֹעֵד לַאֲשָׁלִים וָדֶשֶׁא לְיַד הַחוֹף בְּקִרְבַת שְׂפַת יָם שִׂפְתֵי עֲפָרָם לֹא לְדוֹבֵב סִיּוּט שְׁנָתִי-שְׁנָתָם בַּחוֹל לַמֵּתִים כְּבָר נָתַתִּי אֲשֶׁר לַמֵּתִים עוֹד הַרְבֵּה מִזֶּה בִּרְצוֹנָם לִשְׁדֹּד לפני 1987 שער שְׁעַת זְאֵב וָכֶלֶב תְּכֵלֶת חוּט וְלָבָן שַׁעַר לִזְמַן אַחֵר קָרֵב דָּבָר גַּם-בָּא טָרוֹף יִטָּרֵף אָב וְעוֹר פָּנָיו לָבָן כְּמוֹ לֹא-יוּכַל הָבֵן חָתוּם הַצְּרוֹר וּכְבָר נָכוֹן כִּנְכוֹן הַלֵּב דּוֹאֵב כְּיוֹם עָבָר יִישַׁן לִבּוֹ – וָעֵר וְאוֹר עָלָיו יִגְהַר לפני 1987 גיבורים נגד זקנה מוֹסָד גְּרִיאַטְרִי, גְּדֵרָה. גַּבֵּךְ לַצְּלָב. הִתְרָעַמְתְּ כֹּה עַל רַגְלַיִךְ בָּגְדוּ בָּךְ, גִּבּוֹרִים נֶגֶד זְקֵנָה. בְּבֵיתָהּ לֹא יִתְּנוּ לָהּ לָמוּת – לְיַד עֵצִים, דְּלִי, חֶבֶל כְּבִיסָה, קִיטוֹן מִטְבָּח שֶׁהָיָה מַמְלַכְתֵּךְ. גּוֹן-עַרְמוֹן וּנְקֻדּוֹת יְרַקְרַק כֶּסֶף, וְלֹא עֵינַיִם חוּמוֹת לָךְ, כִּכְתֹב הַלַּבְלָר, כִּלְטֹף הַמֶּשִׁי מַגַּע עוֹר הָאֶצְבָּעוֹת שָׁקוּף דַּק: לְהַשְׁחִיל אֶת הַחוּט בְּקוּף מַחַט בְּמֻמְחִיּוּת כְּשֶׁלָּךְ – מִי יוּכַל? תָּמִיד תָּפַרְתְּ מָה. הֵן מֵהֶעָמָל לָנוּחַ רֶגַע חָשַׁבְתְּ לַעֲווֹן-חֵטְא. חַיִּים שְׁלֵמִים שֶׁל שֵׁרוּת מָלֵא לֹא עָמְדוּ לָךְ, אִמִּי, בְּנָפְלֵךְ. נִקְמַת חֲשׂוּכֵי מַרְפֵּא, נֶגְדֵּנוּ הֵן פְּעֻלַּת-מְחָאָה הָיָה מוֹתֵךְ. שֶׁקֶט סֶלַע (גֵּוֵךְ פִּצְעֵי לַחַץ) צֶבַע אֶבֶן פָּנַיִךְ לְאַחַר לֶכְתֵּךְ – סְפִינְקְס סוֹד עַל אֵם דַּרְכִּי: הַסְגָּרָה? הַסְגָּרָה אַתְּ אוֹמֶרֶת? לפני 1987 הפלגה לקיתרה האי בְּרִאשׁוֹן הַחֲלוֹמוֹת לְאַחַר מוֹתָהּ, בְּהֶבְזֵק גֻּנַּב, אֵלַי נִגְלְתָה אִמִּי. בּוֹ-בַּחֲלוֹם נִרְמַזְתִּי: עַז הָרָצוֹן לִפְתֹּר לִי פֵּשֶׁר נִפְתָּל לְהַתִּיר. וּכְמוֹ קֶטַע מִן הַהַפְלָגָה לְקִיתֵירָה הָאִי(צִיֵּר וַאטוֹ אֶת הַיַּחְסָנִים מְבַלֵּי עוֹלָם – וְאִמִּי מִדַּלַּת הָעָם מָה עוֹשָׂה אֶצְלוֹ, שָׁאַלְתִּי בַּחֲלוֹם) אוּלָם הִנֵּה גֶּבַע-חֹרֶשׁ מַעֲדַנּוֹת מִשְׁתַּפֵּל אֶל מֶזַח אֵי-בָּזֶה נִסְתָּר, וְזֹהַר הָאוֹר וַאֲוִיר אֲפוּף עֲרָפֶל רָפֶה עוֹלֶה מֵחוֹף הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה, סִירָה בִּלְתִּי-נִרְאֵית וּמְגַמַּת פָּנֶיהָ מֵי הַמְּנוּחוֹת שֶׁלֹּא מֵעָלְמָא הָדֵין. לוֹבֶשֶׁת הִיא לֹבֶן מֶשִׁי רַךְ עָשִׁיר, כְּבַת אַרְבָּעִים-וְחָמֵשׁ (כָּמוֹנִי כָּעֵת!) וּכְאָז פָּנֶיהָ מְלֵאִים עוֹד עִמָּהּ, אַט מְדַדָּה בַּמּוֹרָד לִקְרַאת קַלָּה מַעְבֹּרֶת בַּלֵּב חָג וְאוֹר בָּרוּר גּוֹאֶה עוֹדוֹ מֵהַמָּקוֹם אֵלָיו נוֹהֶרֶת וְאֵין נִכָּר צֵל עָצֵב בָּהּ אוֹ בִּי, בְּנָהּ מִתְבּוֹנֵן מִן הַצַּד בַּמִּצְעָד תָּמֵהַּ מַה-קּוֹרֶה-הֵן מַתְּ-זֶה-יָמִים-אֲחָדִים, אַךְ הָאֲרֶשֶׁת שַׁלְוַת חִיּוּךְ עַל פָּנֶיהָ לֹא תּוֹתִיר בִּי סָפֵק כִּי נִרְצָה קָרְבָּנָהּ-עוֹלָה וְסוֹד טַעַם מְרוֹר סֵבֶל עֵת מוֹתָהּ, וּבְלוּלָה בָּזֶה מְחִילָה גַּם לְמֶחְדָּלַי בַּבְּשׂוֹרָה הַמְנַחֶמֶת שֶׁהֲרֵי אֶל קִיּוּם אַחֵר הוֹלֶכֶת – לֹא בְּפַחַד, לֹא בִּכְאֵב. אַפִּרְיוֹן נִשָּׂא בְּסָמוּךְ, שֶׁמֶץ מֶנּוּ רָאִיתִי, בִּשְׁבִילָהּ נִשָּׂא, אִם תִּזְדַּקֵּק; אֲבָל אִמָּא בְּרָצוֹן צוֹעֶנֶת וּבְהַשְׁלָמָה שַׁבָּתִית כְּאַחַת הַגְּבִירוֹת, בְּמֵיטָבָהּ. לאחר מות אמי תָּלַשְׁנוּ פֵּרוֹת שֶׁסֶק מְתוּקִים גָּבִיעַ גָּדַשְׁנוּ בִּפְרִיחַת יַסְמִין שֶׁהַכֹּל יִמָּשֵׁךְ כָּךְ תָּמִיד חָשַׁבְנוּ זֶה עִם זֶה שָׁנִים הָיוּ חֲבוּקִים הַשֶּׁסֶק בּוֹגֵר הָיָה הַיַּסְמִין קָט וְחָנוּן תַּחְתָּיו כְּיֶלֶד טִפּוּחִים מַבִּיט עֵינֵי תֹּם וּמְבַקֵּשׁ יָדַיִם אֲנִי אוֹמֵר: הַכֹּל הֵחֵל בָּאַהֲבָה. הַיּוֹם הַשְּׁנַיִּם הָפְכוּ כְּבָר לְאֶחָד עָטִיף פּוֹרֵחַ יַסְמִין בְּלֹבֶן מְסַמֵּא נוֹטֵף רַק גֶּזַע אָבָק פָּרִיךְ פּוֹרֵחַ בְּבֻסְתַּן הוֹרַי הַיּוֹם הַשּׁסֶק מֵת וּבְצֵל שְׁנֵי צְמָחִים בְּחִבּוּק מָוֶת חַלּוֹן חֲדַר הַשֵּׁנָה שֶׁל הַשְּׁכֵנִים לְרֵיחַ הַטּוֹב נָעִים מַשִּׁיב חַיִּים חוֹבְקִים תִּינֹקֶת אֲחַר תִּינוֹק. יום הברדלס יוֹרֵד מִן הָהָר, אַבְנֵי לוּחַ חַמּוֹת, רַכּוֹת כָּרִיּוֹת צֶמֶר, וְעֶדְנָה לָהֶן גְּמִישָׁה וַאֲצִילִית; עָצְמָה שְׁלֵוָה. אִישׁוֹנֵי נְמֵרִים אֵשׁ רוֹשְׁפִים לִי רוֹחֵף מֵעַל צוּקִים, רוֹתְכִים תּוֹכִי עַיִן בְּעַיִן וּמַגַּע לֵב יַיִן חוֹמֵר – בְּאֹרַח נֶעְלָם וּבָהִיר שְׁאֵרִים אָנוּ. הַיְּזַנֵּק בְּכֹחַ פֶּרֶא, פִּתְאֹם נוֹפֵל לִשְׁבֹּר צַוָּאר, לָלֹק הַדָּם וְהַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ מְחֻסְפֶּסֶת נְיָר-לֶטֶשׁ בָּעוֹר? חוֹגֵר אוֹר עַכְשָׁו יָעֵל עַל סֶלַע בְּדִלּוּגִים יָפָה הֲלִיכָתִי. פָּרַקְתִּי גִּיל וָשֵׁם בְּלֹא כְּאֵב, כְּתֹבֶת מַצָּב אֶלֶף גִּלְגּוּלִים נִגְלִים, וְאֶלֶף שָׁנָה מֵעַתָּה נָע עוֹדֶנִּי, צוֹעֵן, חַי אֲנִי פֹּה, בְּאוֹתָן רַגְלַיִם, בְּמוֹ-גּוּף-זֶה נוֹשֵׂא מַשָּׂא שָׁמַיִם וּמִשְׁתָּאֶה לַנִּגְלֶה; רַגְלַי חָשׁוֹת אַפַּיִם אֶרֶץ בְּרֵאשִׁית. תְּמִיר קוֹמָה אֲנִי כְּעַרְבִיָּה צְעִירָה כַּד מַיִם חַיִּים עַל קָדְקֹד כָּעֲטֶרֶת. מִתְּהוֹם יָם סְדוֹם טוּרְקִיז-טוֹפָּז רוֹמֵז אֵלַי בְּנִצְנוּצֵי זֹהַר צָהֳרֵי הַנָּמֵר בְּמַרְאֵה מַר-הַמָּוֶת אִלּוּ יָרַט שְׁבִילִי בְּשַׁבְרִירֵי רֶגַע אֵלֶּה – בְּחִיּוּךְ אוֹהֵב, בַּהֲבָנַת אֹמֶן, בֶּאֱמֶת כָּעֵת, נָקִי מֵחֶשְׁבּוֹן וּמִפַּחַד טוֹרֵף יִפֹּל עַל קָרְבָּן – בְּשֶׁקֶט אֶעֱלֶה; אֵשׁ לְתוֹךְ אֵשׁ, מַיִם בָּאִים לְמַיִם, נַחַל בּוֹהֵק נֶפֶשׁ חוֹבֵק כְּמוֹ יָם, עֹמֶק גָּבוֹהַּ מַקִּיף וָרָם מֵעֲבָרִים אוֹבֵד צְדָדִים וְאֵין אֲנִי בַּזְּמַן כִּי-אִם אֶבֶן קְטַנָּה, חֲלוּק מִסֶּלַּע הָאֵם, יֶלֶד טוֹב בְּחֵיק אַבָּא הָהָר. בְּמַעֲלֵה יָאִיר הֶרֶף עַיִן אוֹפֵף אַף הוֹלֵם חָזִי לֵב בַּרְדְּלָס (זֶה אָחִי); הוֹ סוֹד יַהֲלוֹם בְּאוֹר יוֹם נִטְרָף. קחו אותי, אתכם, אחים עַד כִּכַּר הַבָּזָאר מַעְפִּילִים. בָּדָד לְמַטָּה, פּוֹנִים לִי עֹרֶף. פְּרִי קַיִץ שׁוֹקֵק זוֹלְלִים – נְקָמוֹת אֲנִי צוֹפֵן לַחֹרֶף! חֲבֵרִי וַאֲחוֹתוֹ מְטַיְּלִים, שׂוֹבְעִים חַיִּים בְּלִי הֶרֶף. וּכְלוּם יֵדְעוּ מַה מְעוֹלְלִים לִי בְּהַנִּיחָם אוֹתִי טֶרֶף לַהֲזָיוֹת? מַרְבִּים לָשׁוּט, חָפְשִׁים כְּעוֹפוֹת פּוֹרְחִים. פַּנַּס-אֲבַטִּיחַ אָכוּל, פָּשׁוּט, נֵר תּוֹכוֹ דּוֹלֵק, לוֹקְחִים הַשְּׂמֵחִים בְּחוּט לְקִשּׁוּט; קְחוּ אוֹתִי אִתְכֶם, אַחִים! 1985/6? | תעוקת השכבות
השולמית
מילואים במעלה יאיר בגן, לאחר הגירוש ביקור הנוודים גיל העמידה חוף הנודיסטים מול הים סיפור מרי הדברים שכר האמודאי ייבוש הים, כיבושו עתיקות א, ב לאוקואון בחוף געש שלושה שירי מטע א, ב, ג יום קטיף אופל עלווה קינה לחוזר בתשובה רעי למוסיקה עוד מספורי אטלנטיס מחיר מלא שילמנו לא לשוב, בבקשה אוטובוס נעורים הזמנה למחול לחיות בצל הגשמים מראה הילדים ז'ורז'ט נערה ארמנית קוקונה פטרה קוהלת בנס ציונה רוקי, גיבור נעורי גברים קשים אני חדירה ירושלים, 1978 מעל עין כרם אלימות לילה שיכון מפונים תשליך שער גיבורים נגד זקנה הפלגה לקיתרה האי לאחר מות אמי יום הברדלס קחו אותי אתכם, אחים |
Teukat ashcavot
Subscribe to:
Posts (Atom)