Shorshei ayam

שורשי הים שלמה אביו שירים הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"ט, 1979 על הספר בנובמבר 1979, תאריך הופעת הספר - טרם מלאה מחצית השנה למעבר שלנו, בתי בת הארבע וחצי, אשתי באותן שנים ואני, מירושלים לגעש. כמעט עשור לפני 1988 שנת "ביטול ימי האמנות" ודיבורים עכורים בגנות האמנים ואומנותם. שני הצדדים עתידים "לצנן" בהדרגה את יחסיהם – אבל, כאמור, ב 1979 רומן האהבה בין הקיבוצים לאמנים שבתוכם בעיצומו, לפחות למראית עין: לצד עבודתי במטע האבוקדו עסקתי בחלק מימות השבוע בהוראת ערבית לילדי הקיבוץ וב"מוסד החינוכי" ברמות חפר. בתור תוספת קיימתי חוג לערבית מדוברת למבוגרים בקיבוץ. "לחברים בגעש – בידידות, 2.12.1979" כתוב בעותק הספר שהוגש אז לספרייה. בשנים 1979-1977 הייתי במלגת-יצירה מ"משרד החינוך והתרבות - המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח", מלגה יפה שאפשרה לי לעבוד מחצית השבוע ולקבל שכר שבוע שלם, וזאת לצורך כתיבתו של הרומן "אנקת מדרגות" שאמנם הופיע בסוף יולי 1980. רציתי שמשרד החינוך יהיה מרוצה ממני, ובמקום ספר אחד שהתחייבתי לכתוב – כתבתי שניים. ספר הבונוס שהקדים את הרומן היה - "שורשי הים". רק שני שירים מוקדמים מהשנים 1963-1962 נכנסו למקבץ זה. השיר הכי מאוחר - מראשית דצמבר 1978, ומרביתם מהשנים 1978-1972. שש השנים שקדמו להשתקעותי בקיבוץ געש: שנות מגורים לא-מאושרים בירושלים ה"מתחרדת" בהתמדה, מבחוץ - עבודה חסרת עתיד בארכיון היסטורי משמים ומבית – חוסר נחת ומתחים גוברים. מורגשת בשירים התעניינות (בלי אידיאליזציה!) במוטיבים מן העבר הלא-אישי, מן "הזיכרון הקולקטיבי" – לא מעט בשל הנבירה היומית בים מסמכים מוכי-אבק. אני אומר לשיר על אימהות אֲנִי אוֹמֵר לָשִׁיר עַל אִמָּהוֹת גּוֹחֲנוֹת תָּמִיד עַד שִׁבְרוֹן גַּבָּן עֲרִיסוֹתֵינוּ הַחוֹלוֹת לְהַחֲיוֹת. בֵּין שְׁדֵיהֶן שֹוֹפְעִים לָנוּ חָלָב לְבֵין אֲדָמָה, יוֹלֶדֶת-מְמִיתָה, בְּפֶחָמִים רְטֻבִּים נוֹפְחוֹת אֵשׁ. כָּלוֹת עֵינֵי אִמָּהוֹתֵינוּ בֶּעָשָׁן. 24.6.1978 אמהות לוחשות סַפְּרִי בְּטוּבֵךְ כִּי טוֹב לִבֵּנוּ רוֹחֵשׁ לְכָל נֶפֶשׁ בַּאֲשֶׁר תִּשְׁכֹּן כָּאן לֹא יְבַקְּשׁוּ לְהָרַע לְאִישׁ. זַחֲלִי וּצְאִי וְשָׁלוֹם שְׁבִילֵךְ מִפֹּה לְשָׁם. מֵעִמָּנוּ, הָאֲנָשִׁים, מִסְרִי שָׁלוֹם בַּאֲשֶׁר יִשְׁאֲלוּךְ. שׁוֹאֲלוֹת לְהַשְׁלִים, לְהַמְתִּיק דַּעְתֵּךְ, שׁוֹחֶרֶת שָׁרְשֵׁי מָעוֹן, שָׁבָה – וּבָאָה בְּרָכָה חֲדָרָיו. עַל נְתִיב גְּחוֹנֵךְ, נְבוֹנָה, לֹבֶן שֶׁל סֻכָּר בּוֹזְקוֹת אִמָּהוֹת לַחֲשָׁן תְּחִנָּה: אֵם הַבַּיִת! לָרוּחוֹת מְפֻלָּשׁ גַּם מָעוֹן הָאֵיתָן, וְאַל תִּקְרָא נְחָשִׁים אֶלָּא לְחָשִׁים: נְחוּשׁוֹת הַנָּשִׁים לְגוֹנֵן עַל בֵּיתָן. 10.12.1974 כובסת בצל אילן אַמּוֹת יָדַיִךְ עוֹלוֹת גְּזָעִים צוֹמְחִים מִקֶּצֶף תּוֹפֵחַ לָבָן. כְּעָנָן אַתְּ גּוֹחֶנֶת עַל מַיִם בַּעֲבִיט כְּבִיסָה כְּבַרְזֶל כָּבֵד. לָשָׁה בְּכֹחַ אֶת הַזֶּרַע אֶת הַזֵּעָה אֶת הֲבֵל הָאֲנָחָה הַסְּפוּגָה בַּבַּד (אֲנָחוֹת שֶׁל לְבַד וְשֶׁל יַחַד). כָּךְ בְּעוֹדֵךְ סְחוּטָה בְּצֵל אִילָן יֵשׁ תַּשְׁמִיעִי שִׁיר נָשִׁים נוֹשָׁן מִפִּתְחַת הַלֵּב, אִשָּׁה, מִכְּלוּב נַפְשֵׁךְ כְּבוּלָה חִשּׁוּק-עַל-חִשּׁוּק. הַשִּׁיר מִתְמַלֵּט נוֹאָשׁ אַף כָּמֵהַּ זוֹרֵם נִגָּר מִן הֶחָזֶה הַיּוֹדֵעַ לִהְיוֹת גַּם מְקוֹר הָאֵשׁ וְהֶחָלָב. זֹאת שִׁפְחַת אֲבוֹתַי הַגְּבָרִים מַעֲבִירֵי מַחֲרֹזֶת הָעִנְבָּר תָּק-עַל-תִּיק וְתוּק-עַל-תָּק. עוֹטֵי גְּלִימוֹת אָרִיג קוֹדֵר מִבְּלִי לִרְאוֹתָהּ לְיָדָהּ יַעֲבֹרוּ. עַל פִּיהֶם נוֹטְפוֹת שִׂפְמוֹתַיִם וּמִצְנָפוֹת בְּצֶבַע הַיָּם לְרֹאשָׁם. הקלילה כֹּבֶד לֵב לַגְּבָרִים הַצְּעִירִים עַל גַּבָּם שֹוֹכְבִים בְּגַפָּם לֹא פַעַם. אֶת כַּנְפֵי רֵאוֹתֵיהֶם נוֹשְׁמוֹת שׁוֹאֶפֶת הִיא לְשַׁתֵּק בְּעָרְמָתָהּ. נְשָׁמָה נְקֵבָה קְרֵבָה בְּאֵיבָה לִיצוּעָם, רוּחַ הִיא רָעָה נוֹטֶרֶת: גּוּצָה שְׁרִירִית! גּוּצָה נוֹרָאָה! כִּסּוּי רֹאשׁ לָהּ גֻלּוֹת גֻּלּוֹת כְּאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים מְהֻפָּךְ, פְּנִינִי. פֶּלֶג הַגּוּף הָעֶלְיוֹן אֹרֶךְ אַמָּה וְהַפֶּלֶג הַתַּחְתּוֹן אָרְכּוֹ זְרוֹעַ. אַבְרָקֶיהָ הָעַתִּיקִים קְטִיפַת אֵפֶר. הַקְּלִילָה יְכַנּוּהָ מִפְּנֵי כְּבוֹדָהּ, אֲדוֹנִית הַסֵּבֶל, עַלְמָה לָנֶצַח נְמַקָּה בִּבְתוּלֶיהָ הַנְּעוּלִים. רִבּוֹנִית חֲצוֹת הִיא אֱלִילָה פִּטְמוֹתֶיהָ בֹּסֶר לֹא הִבְחִילוּ כַּפּוֹת גְּבָרִים מְיֻחָמִים בְּחָכְמָה. חֶרְפַּת פֹּת צָפוּד תְּכַסֶּה-תַּסְתִּיר רַחְמָהּ בְּחֹם זֶרַע אִישׁ לֹא נֻחַם. נִקְמַת חֵיק לֹא חוֹנַן בְּאַהֲבָה וְקָלוֹן לָהּ, לַנּוֹדֶדֶת בַּלֵּילוֹת. קְלִילָה יְכַנּוּהָ בְּרַחֲמִים, בְּמוֹרָא. אֵין יוֹדֵעַ דַּרְכָּהּ  לַחֲדָרִים בַּחֹשֶׁךְ. רֶגֶל אַחַת תִּנְעַץ יָתֵד עַל הַחָזֶה, רֶגֶל שְׁנִיָּה תָּרִים כִּמְטַפֶּסֶת עַל קִיר, כְּאוֹמֶרֶת לָצֵאת מֵחַלּוֹן – וְאָז תִּשָּׁמֵט מְלֹא מִשְׁקָלָהּ עוֹפֶרֶת עַל גּוּפוֹ. מֵזִיעַ, הוֹזֶה יִפְקַח עֵינָיו גֶּבֶר לִבּוֹ קָטָן מִכַּף יָד לְמִרְמָס-לְחֶנֶק, נֶאֱבָק לִנְשֹׁם כְּמוֹ מִמָּוֶת מְבֹעָת בְּשַׂחֵק בּוֹ הַגְּבֶרֶת הַזֹּאת בָעֲלָטָה. 22.11.1973 עץ חיים הוא אשה הִזְדַּמֵּן לִי לְהַכִּיר אִשָּׁה אֲדֻמַּת שֵׂעָר לֹא יָפָה לְמַרְאֶה מְסֻרְבֶּלֶת עוֹלָה כְּאוֹתוֹ אַלּוֹן כְּאוֹתָהּ אֵלָה שְׁמוּרַת טֶבַע הֲרָרִית אֲשֶׁר שָׂרְדָה שָׁם הוּא אַף הִיא לֹא לְעַצְמָם בִּלְבַד כִּי בַּעֲלִיל וּבְמוּחָשׁ הֵם בֵּית חִיּוּת לַצּוֹמֵחַ סָבִיב לַמִּתְחַפֵּר עַל יָד לַזּוֹחֵל לַמְרַחֵף לַמְטַפֵּס וְעוֹלֶה לַפּוֹצֵחַ בְּקוֹל צִפְצוּף עַל בַּד אִם תִּפֹּל זוֹ אִם תִּשָּׁבֵר חָלִילָה עַל כָּל אֵלֶּה הַחוֹסִים מַה יִהְיֶה אֲבָל הִיא עֲסוּקָה בְּלִהְיוֹת עֵץ-חַיִּים 6.9.1976 כריזנתמות להרגעה אֶת הַלֹּבֶן הַזֶּה כְּכַלָּה לְחַבֵּק אֶל חָזֶה לְקָרֵב כְּאוֹהֵב כְּכוֹנֵס לַבַּיִת. הַצָּהֹב הַוַּן-גּוֹכִי מְשֻׁגָּע מִשֶּׁמֶשׁ בְּשֵׁלָה רוֹחֵשׁ הוֹמֶה חֲשָׁקִים לַחְפֹּן לִקְטֹף כִּפְרִי. יַחְדָּו לַחֲזֹר לְחַדְרֵךְ תְּשׁוּשֵׁי שׁוֹטְטוּת לֵילִית עַל סַפָּה מְמֻרְטֶטֶת שֶׁלָּךְ לְנַשֵּׁק חֶלְקַת כְּתֵפַיִם, שִׁפּוּלֵי גַּבֵּךְ לְלַטֵּף, לֶחְיִי עַל בֶּטֶן לְהַנִּיחַ וְהִיא כַּחוֹל הֶחָמִים עַל שְׂפַת יָם שָׁלֵו שָׁם אֹהֶל אַקִּים לִשְׁנַיִם שֶׁיַּעֲמֹד לַיְלָה שָׁלֵ ם. בֹּקֶר פִּכֵּחַ יִמְחֶה גַּל כָּל טִירוֹתַי וּמִגְדָלַי. מַהֲרוּ-הָבוּ-לִי כְּרִיַזְנתֶּמוֹת וַאֲנִי עוֹד חַי: בְּיָפְיָן אֲנֻחַם אַף אַרְדִּים עֵינַיִם אֶתֵּן מַרְגּוֹעַ לְרַגְלַי אֵלֶּה שֶׁעָלוּ-הֶעְפִילוּ כָּךְ הָעֶרֶב רִבּוֹא מַדְרְגוֹת אֶל חַדְרֵךְ. (לְבַלּוֹת עִם אַחֵר זְכוּתֵךְ. הֲדָדִיּוּת! כֵּן, אֲנִי זוֹכֵר.) שָׁוְא נוֹקֵשׁ אֲנִי עַל דֶּלֶת, לֹא הוֹדַעְתִּי מֵרֹאשׁ בּוֹאִי. מוּתוּ, כְרִיזַנְתֶּמוֹת, בְּחַדְרִי! 21.9.1972 נחשים נחשים שער ראשה לֹא יוֹעִיל לֹא נוּכַל נִמָּלֵט שְׁלֵמִים מִצִּפָּרְנֶיהָ הֵן גּוֹרַל. גַּם הָאָרֶץ עַיִן חַדָּה עוֹיֶנֶת, זוֹעֶקֶת צְרוּדָה תְּהוֹם רַבָּה: דַּי לָכֶם, דַּי! חֲיִיתֶם רַב! בְּגֶשֶׁר נִמְהָר רוּחוֹת עוֹבְרוֹת: הִנֵּה פֹּה אָנוּ, הִנֵּה שָׁם אִתָּם! יִגְרְפוּנוּ בַּעֲרִיסָתָם דּוֹהֶרֶת רָפָה מִפְּלוּמַת כָּרִים, הַמַּיִם, קוֹרַעַת מִשִׁנֵּי כָּרִישׁ נוֹרָא. מֵאֹפֶק פּוֹרֶשֶׂת יָדֶיהָ לְאֹפֶק, מַחְלְפוֹתֶיהָ נַחֲשֵׁי בֶּהָלָה. בָּאֹפֶל וּלְבַד יְלָדִים אָנוּ – וּדְמוּת בַּדֶּרֶךְ הוֹלְכָה, חַלְחָלָה! 24.6.1974 חלילי לילה אַל תַּרְשִׁי לְאִישׁוֹנָיו כְּבוּיִים לְרַמּוֹתֵךְ בְּלֹעַ עָרוּץ יָבֵשׁ חוֹשֵׂף סַחַף מְנִיפָה מַחֲטֵי קְמָטִים מְדַקְּרִים עֵינָיו בְּבִינָה מִתְּנוּעוֹתָיו אֵלֶּה בְּהוּלוֹת סְבִיב פִּיו מֵעֲוִית פִּרְקֵי אֶצְבְּעוֹתָיו – הִזָּהֲרִי זֹאת לְאַחַר הַכֹּל רֶשֶׁת עֲיֵפוּת מְנֻסָּה מְרֻצָּה מֵעַצְמָהּ (הָאֲדִישׁוּת מְעֻשָּׂה, הַאֲמִינִי) לֹא יְבַקְּשֵׁךְ עָרוּם-מֻשְׁחָת בְּיֵאוּשׁוֹ לְקַוּוֹת בְּאַהֲבָה לַגֶּשֶׁם שֶׁיָּבוֹא אֲפִיקָיו בְּנֶגְבּוֹ – לֹא בּעִתּוֹ                          לֹא בְּמִדָּה                          לֹא יוֹעִילוּ כִּי בְּגֻזְמָה גָרוֹר וְדַרְדֵּר צוּקֵי קוֹל עֶצֶב זָקֵן זוֹעֵף עוֹבֵר בּוֹ בְּיַבֵּב אֲוִיר בַּחֲלַל כָּל קָנָיו לַיְלָה וּמָחָר חֲלִילִים נוֹדֵף לֵאֶה מֵעַל לַמֻּתָּר מַה לָךְ וָלוֹ לֹא לָךְ יַקִּירָה הֱיוֹת מַלְאָכוֹ 31.3.1975 מילואים בנח"ל קליה א. אַט דּוֹחֵף אוֹר גַּלְגַּל אֹפֶל וְיֵשׁ נִגְלֵית בִּשְׁמִירַת בֹּקֶר בְּאֵר מְקִירָה קֶשֶׁב טָהוֹר אָז יִקְרֶה שֶׁרַכָּה וְסוֹלַחַת בְּמִצְחִי הַכּוֹאֵב כַּף תַּנִּיחַ נֶחָמָה לְבָנָה כְּמוֹ אָחוֹת ב. אַתְּ מוֹפִיעָה עִם כֶּלֶב רוֹעִים פֶּתַח מְגוּרֵי חַיָּלִים-נְעָרִים לוֹ סִבּוּב שַׁחֲרִית לַעֲרֹךְ מִמְּרוֹם תַּצְפִּית אַבִּיט בָּךְ לֵב בְּסֵתֶר מְלוּנָתִי נֶאֱבָק כְּאוֹתוֹ אַיִל מְגֻחָךְ בַּסְּבָךְ (אִמְרִי, שָׁכַבְתְּ הַלַּיְלָה לְבַדֵּךְ? חֻלְצָתֵךְ טְרִיקוֹ פְּרוּעָה בְּחֵן.) אֵלֶּה נְעוּרִים שֶׁלָּה, אֲנִי אוֹמֵר הוֹלֵךְ נוֹף חַם-סוֹמֵק סָבִיב עַכְשָׁו צוֹפֶה לְעֵבֶר יָם זוֹרֵחַ רוֹאֶה בָּאֹפֶק נְבוֹ הַר כְּאֵב 4.1975 שער העלייה חֲבוּלֵי נְפִילָה מִמְרוֹם סִפּוּן סְפִינָה לַעֲפַר רִצְפָּה שֶׁל אֹהֶל אֲסוּף כְּנָפַיִם – בָּכוּ נָשִׁים בְּתוֹכוֹ קוֹל קְרִיעַת בֶּגֶד. כִּשְׁנָתַיִם אַחַר-כָּךְ נֶחְשְׂפוּ בַּסְּבִיבָה שְׂרִידֵי מִנְזָר נוֹצְרִי וּבוֹ כְּתֹבֶת יְוָנִית נְצוּרַת מַעְגָּל (צַוָּאר בַּעֲנִיבַת חֶבֶל): "פֹּה מְקוֹמָם שֶׁל יְמֵי הָאֹשֶׁר", הִצְהִירָה כֹּה בָּרוּר, אַדְמָתֵנוּ מֵעֹמֶק. לַמַּעְבָּרָה הוּבְאוּ בָּרַכֶּבֶת וּבְמַשָּׂאִית; בַּמָּבוֹךְ בַּמָּבוֹא עוֹדָם                    וְעֵדוּת כֹּה נֶחֱרֶצֶת. 23.4.1977 בבית שנטשנו בחצר הגדולה לֹא קָרְעוּ אֶת הַיָּם אִתָּנוּ. שָׁם נִשְׁאֲרוּ וְאֵין יוֹדֵעַ מָה הֵם עוֹשִׂים בִּלְעָדֵינוּ, הַצְּלָלִים, דְּמוּתָם בְּצַלְמֵנוּ. הֵם, שֶׁלֹּא כָּמוֹנוּ, הָאֲנָשִׁים, הֲלֹא בֵּית-חִיּוּתָם אֲדָמָה הִיא. אָנוּ נוֹדְדִים בְּפַחַז הָרוּחוֹת. מֵהֶם, כְּפִי הַנִּרְאֶה, זֶה נִבְצָר. בַּבַּיִת שֶׁנָּטַשְׁנוּ בֶּחָצֵר הַגְּדוֹלָה הִפְקַרְנוּ עִם הַנִּרְאֶה אֶת הַסָּמוּי. 22.1.1976 עליה דרכנו כעל סף עָלֶיהָ דָּרַכְנוּ כְּעַל סַף הַעֲמֵק אֶל תּוֹךְ הַחוֹל כְּדֵי לַחֲרֹג מֵעֹנִי אוֹתוֹ דָּחַפְנוּ בְּגַב כַּף לְבַד לֵךְ בֵּית הַתְּפִלָּה כְּדֵי לַחֲתֹר מַעְלָה הַגְבֵּהַּ-עַד כַּמָּה-שֶׁיִּתְנוּ לֹא שָׂשׂ לֵב אֶל כְּמוֹ אֵלֶּה, בֶּאֱמוּנָה בְּאַשְׁמָה בְּרוּרָה בְּמֶרֶץ תָּמוּהַּ הוֹתַרְנוּם אֵם וָאָב לְמַטָּה לֹא שָׂשׂ לֵב אֶל כְּמוֹ אֵלֶּה, בֶּאֱמוּנָה בְּחָפְזֵנוּ הַנֶּפֶשׁ תִּהְיֶה לְשָׁלָל אֶל מַחֲנֶה מַעֲרָב לַעֲבֹר מִהַרְנוּ נִצּוֹלִים כָּמוֹנוּ נֶפֶשׁ לֹא תְּהַלֵּל 23.9.75 אביב בעיר רַכּוֹת קוֹלוֹת עוֹבְרִים בָּרְחוֹב נִמּוֹחִים, נִמְרָח תָּכְנָם אֶל חַלּוֹן. רָחוֹק מִבֵּית הוֹרִים (נֵס-צִיּוֹנָה, שְׁפֵלָה). לֹא לָשׁוּב לְמוֹשֶׁבֶת הָעֳנָשִׁין, כָּךְ הִבְטִיחַ לְעַצְמוֹ. לֹא נִמְלַךְ בְּאִישׁ: לָעִיר, לַעֲבֹר לָעִיר – וּמַהֵר! עַכְשָׁו כְּמוֹ עַל שִׂרְטוֹן שׁוֹכֵב שָׁכוּחַ בְּחֶדֶר שָׂכוּר, דַּל רִהוּט. אַף פֹּה אֵינוֹ סִפּוּר הַצְלָחָה, יוֹדֶה, אוּלָם גָּלוּת טוֹבָה, לְבַדּוֹ, מֵרָצוֹן. בַּחוּץ שֶׁמֶשׁ נִיסָנִית מְתוּנָה, וְאוֹרָהּ בָּשֵׁל פּוֹשֵׁר כְּחַמִּין. אוֹר זֶה בְּמַשֶּׁהוּ רֶטֶט בִּרְכַּיִם מִמְּרוֹם רָקִיעַ בַּעֲצַלְתַּיִם מְמֻיָּח וְעָיֵף פּוֹרֵשׁ לְזָוִית. שַׁבָּת הַיּוֹם. עִיר הַקֹּדֶשׁ יִקְרְאוּ לָהּ אֵלֶּה הַיּוֹדְעִים אֶל נָכוֹן קֹדֶשׁ מָהוּ. אֲבָל בִּשְׁבִילוֹ זוֹ מִנְחַת שָׁעוֹת וְדַי. חֻפְשָׁה שָׁבוּעִית, בְּלֹא שְׁעוֹן-נוֹכְחוּת, שֶׁל פָּקִיד זוּטָר בְּשֵׁרוּת הַצִּבּוּר; לְמַעַן יָנוּחַ חֲמוֹרְךָ, כָּתוּב בְּסִפְרָם. תּוֹר אֲפַרְפַּר-חוּם נָחַת וְהֵחֵל לְתַרְתֵּר עַל כַּרְכֹּב גַּגּוֹ. רְעָפִים פֹּה (לֹא אַזְבֶּסְט) וְקִירוֹת אֶבֶן (לֹא כְּמוֹ בַּבְּלוֹקוֹנִים). חִיֵּךְ לַתּוֹר אֲשֶׁר נָטַל לוֹ, כִּבְיָכוֹל, תַּפְקִיד: כְּשׁוֹשְׁבִין שֶׁל אַקְרַאי בְּשַׁלְוַת לֵב וָשֹׁפִי כַּלַּת מִנְחָה לִקַּח אֶל חֵיק עַרְבִית; אַחַר-כָּךְ הַבְדָּלָה! לְשֶׁעָבָר, בְּאִזְמִיר, כְּשֶׁהָיָה יֶלֶד דָּתִי הָיְתָה שַׁבַּתּוֹ קְטִיפָה מִסְתּוֹרִית אֲדֻמָּה. מִי הָיָה מַעֲלֶה שָׁם עַל הַדַּעַת שֶׁהוּא, צְעִיר הַבָּנִים, חֲנִיךְ תַּלְמוּד תּוֹרָה, בְּשַׁבָּת יַעֲלֶה אֵשׁ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא בִּירוּשָׁלַיִם, וְלַאֲרֻחָה יַחֲרֹךְ לְעַצְמוֹ בֵּיצִיָּה בְּמַחֲבַת?! 16.4.1966 לא טוב היות סוס בירושלים צֵל לַח בָּרִיסִים תָּלוּי בָּרָק עִם גֶּשֶׁם עָצֵב עֲזוּבִים רְאִיתִים סוּסִים סוּפַת חֹרֶף מָט גָּדֵר וְהַכֹּל פֹּה – צָפוּי בִּשְׂפַת אֵד אֹרֶן לִשְׁכֵנוֹ אֹרֶן לִקְשֹׁר קוֹרֵא כַּוָּנוֹת מְגֻנּוֹת לְשֶׁעָבַר הָיוּ סוּסִים מְכֻנָּפִים אַבִּירִים בְּקֶרֶב בְּנֵי אַלְמָוֶת רוֹאוֹתֵיהֶם רִמּוֹנֵי בִּינָה טוֹבָה יָצְאוּ וּבָאוּ בַּחֲלוֹמוֹת בֵּיתָם הַבַּיִת וְלֵילָם אַשְׁמוּרוֹת שָׁלֹשׁ יַהֲלוֹם אַהֲבָתָם יְרוּשָׁלַיִם לֹא תָּבִין הַזָּר 20.4.1971 בני אמי יַעֲלֵי סֶלַע הָזוּי מִכָּאן בְּאִמּוּץ עֵינַיִם וּפְאֵר אֲרָיוֹת אַוְרִירִי חֵן אַיָּלוֹת חָלְמוּ לְהַלֵּךְ – חֲבוּטִים גַּם מְרוּטִים הֶם עוֹלִים מִנְּפִילָתָם כְּלָבִים סְדוּקֵי קוֹל בִּעֲתוּם עָבֵי הָרַעַם מַשְׁפִּילֵי עַיִן אָצִים לַעֲנָתָם בָּאָרֶץ נִנְעֶצֶת מְחָטִים מְטַר מַכְאוֹב לֹא בְּדִין גְּמַלְתִּים אַהֲבָתִי 20.3.1973 חסד הרוח רָעַשׁ פִּרְיָם בִּנְעוּרַי רָעֲשׁוּ עֲלֵיהֶם הָיוּ הֵם פֶּרַח מְיֻחָל בִּנְיָמִין שֶׁל כָּל הַמְּדִינָה הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת בְּעֵינֵיהֶם דַּעְתָּם רַהֲבָם לַעֲגָם לְכָל הָאֲחֵרִים שֶׁאֵינָם כְּמוֹתָם לְעֵינֵינוּ מַזָּלָם עֲבָרָם רָעָתָם סֵתֶר לֹא הָיָה מִשַּׁחַץ קוֹלָם וְכֻלָּנוּ פְּעוּרֵי פֶּה שְׁמַעְנוּם חוֹמְדִים עַל כָּרְחֵנוּ הַצְלָחָתָם אֵיךְ הִסְתַּלְּקוּ מֵחַיַּי אֶחָד אֶחָד זֶה יָרַד זֶה עָלָה אֵלֶּה נִשְׁכַּח שְׁמָם שַׁבֵּחַ אֲנִי הָרוּחַ טִאטְאָה אוֹתָם 1.9.1978 אל שקט שועט לב בשגיון אֶל שֶׁקַט שֹוֹעֵט לֵב בְּשִׁגָּיוֹן כִּי יוֹבִיל רֶכֶב לְהִשָּׁבְרוֹ עֲדֵי עַיִן לְשְׁאֹב בֶּכִי לֹא הוּא בְּנָקֵל יֵרֵד. רַהַב רִתְמָה עָדוּי מָרָה בָּעֹנִי נֶחָמָתוֹ. לְתֵבֶל רְאוּיָה לְרַחֲמֵי אָב גְּדוֹלִים מְבַעֵט בָּא אִישׁ מֵרֶחֶם. 1973? כפות נשולות סנדל כַּפּוֹת נְשׁוּלוֹת סַנְדָּל קְרֵבוֹת אֱלֶי סְנֶה כַּפַּסִּים בַּכֻּתֹּנֶת שֻׁסָּעוּ – וְאֵין קֵץ לַבַּרְקָן. חֻלִּין, מְחוּקֵי דְּיוֹקָן. כְּמוֹ קֻפְסוֹת זִכָּרוֹן מַחֲלִידוֹת בְּקוֹל בַּתַּרְמִיל. כִּי אֵין לְזָרְקָן. אוֹ גֵּבִים צְנוּעִים אוֹצְרֵי בְּמוֹ-אֶבֶן כָּל נֶטֶף יַהֲלוֹם – יְרוֹקָה כִּסְּתָם כָּאן. אַף בְּשִׁיר כָּעֵת לֹא אוּכַל לִבְכּוֹת בְּלִי קְנֵה מִדָּה כְּמַפּוֹת עַתִּיקוֹת. בנגנים אני מקנא בַּנַּגָּנִים אֲנִי מְקַנֵּא עוֹשִׂים מַעֲשִׂים שֶׁלֹּא יֵעָשׂוּ יַחַד מִסְתַּנְּנִים לְפַרְדֵּסִים כִּיסִים עוֹלִים עֲמוּסִים נוֹגְסִים בִּשְׁקִיקָה פְּרִי אָסוּר יְלָדִים אֵלֶּה זוֹלְלִים מוּלִי וְלִי מוֹתִירִים לְלֹא בּוּשָׁה גַּלְעִינֵי מִלִּים קָשׁוֹת 5.7.75 צער ממתין לרוח לֹא מִן הַתְּבוּנָה לְהַרְבִּיצוֹ אַרְצָה לְהַכְבִּיד: תֵּן יָד! הָנַע כַּף לְמַר! שְׁדָרִים בּוֹזְאִים שַׁחַק אַרְצוֹ חֲסִינִים מֵהֶשֵּׂג יָדַיִם וָזַעַק כְּלִי צְפִירָתָם אַרְגָּמָן בַּתְּכֵלֶת. כָּל רֶגַע מַשֶּׁהוּ נִגְזָר צוֹנֵחַ כָּל שְׁנִיָּה נוֹצֵחַ מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ. אֶבְרוֹת זָהָב בָּאוֹת נָעוֹת מִצָּפוֹן אֶל נַחֲלוֹת הַחוֹל הַצָּהֹב בַּאֲזוֹרֵנוּ וְאֵין בַּמַּעַשׂ נִחוּם אוֹ נֵס כַּמְצֻפֶּה. צַעַר הַמְאֻלָּף אֶל קְטִיפָה רָפָה מְפַנֵּק בְּשָׂרוֹ הַמָּט בְּאַמְבַּט חָלָב סוֹלֵד מִצִּפָרְנֵי קוֹלוֹת הַדַּעַת נוֹגֵס בַּנָּנָה עֲרֻמָּה בְּרֶמֶז גַּס: עוֹד יַעַבְרֶנּוּ רוּחַ יַעַר שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַשִּׁיר טַרְפֵּי תְּנוּמָה רַךְ רַכָּה. 11.12.1973 בראי מעל לכיור אַל בִּפְזִיזוּת; הֵן עָלָיו לַחֲשֹׂף אֱמֶת! אֵין הוּא מַאֲמִין; דּוֹחֶה לְשָׁעָה כְּשֵׁרָה. כְּשֶׁיִהְיֶה בָּהִיר וּמֻכְשָׁר לְהַתִּיר הַסְּבָךְ. כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הָאָבָק הָרַב, אוֹמֵר לְעַצְמוֹ, יִצְטַלְּלוּ מַיִם עֲכוּרִים, יִרְאֶה כַּשּׁוּרָה. תָּמִיד תַּחַת לַחַץ נְסִבּוֹת                   מְבִיכוֹת אַרְעִיּוֹת  בְּמַהוּתָן. עַל מַה שֶׁאָמוּר הָיָה לִהְיוֹת אָשְׁרוֹ אֵין אָדָם מְוַתֵּר כֹּה מַהֵר. כְּבָר גַּס לִבּוֹ בִּמְבַקְּשֵׁי קִרְבָתוֹ נְדִירָה. בְּשָׁלָב זֶה הוּא יוֹדֵעַ כֹּה הַרְבֵּה שֶׁקָּשֶׁה מַמָּשׁ קָשֶׁה לְחַדֵּשׁ לוֹ (וְכִי הוּא מָדוֹר מֶה חָדָשׁ בַּמַּדָּע? יְחַדְּשׁוּ לוֹ? נוּ מָה?!) נַסֵּה לוֹמַר מֶה חָסֵר לוֹ, בְּנָקֵל יוֹסִיף כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, לְאוֹתָהּ רְשִׁימָה עֲגוּמָה. הוּא חָזָק מְאֹד בַּזֶּה וּלְנַצְּחוֹ לֹא קַל. סַבְלָנוּתוֹ אוֹזֶלֶת תַּרְכִּיז חַיָּיו נִמְהָל. אֶת הַמַּפֹּלֶת מוֹנֵעַ בִּשְׁאֵרִית כֹּחַ רָצוֹן. בַּאֲפִיסַת כֹּחוֹת יִשָּׁא אֶת סֵפֶל הַתֵּה לְמִטַּת אִשְׁתּוֹ בְּשַׁבָּת. עֵדִים שָׁמַיִם לְסִבְלוֹ. הִנֵּה בַּהַשְׁכָּמָה, בְּעִקָּר בַּהַשְׁכָּמָה נְטוּשׁ צִפִּיּוֹת גּוֹאִים רַחֲמִים עַד גְּרוֹנוֹ. גִּבּוֹר נִבְגָּד מַמְשִׁיךְ מַעֲרָכָה עוֹד אַחַת וְלֹא הַקָּהָל עָרוּךְ וְלֹא הַבָּמָה נְכוֹנָה. חָבֵר, אַתָּה פֹּה טָעוּת, יְסַכֵּם בְּצַעַר יְמַהֵר לְהַסְכִּים לָרַעְיוֹן הַנִּפְלָא. חִיּוּךְ גִחוּךְ חוֹלָנִי תַּחַת שְׂפַמְפָּמוֹ יִתְגַּנֵּב. 10.1976 אבות יושבים למשפט אֶחָד מַעֲבִיר אֶצְבָּעוֹת, עֲבִי זְקָנוֹ שׁוּב לְמַשֵּׁשׁ. שֵׁנִי מְגַלְגֵּל מַחֲרֹזֶת (רַק תִּקְתּוּקֶיהָ פּוֹצְעִים אֶת הַדְּמָמָה וְאֶת עֲצַבַּי). שְׁלִישִׁי מְלַקֵּק לְהַדְבִּיק שׁוּלֵי סִיגָרִיָּה מְגוֹלָלָה… שֶׁיַּגִּידוּ כְּבָר מִלָּה! – נִרְגָּז נוֹעֵץ אֲנִי בָּהֶם עֵינַי. רוֹאֶה אוֹתָם כָּךְ; אֵין נוֹתְנִים לֵב, כִּבְיָכוֹל, אֵין רוֹאִים דָּבָר. אַךְ טָעוּת, תַּרְמִית מְלֻמָּדָה: בּכָל תָּג, בְּכָל זִיעַ שֶׁלִּי יְגַלּוּ, בְּסוֹד מוֹעַצְתָּם, פַּרְדֵּס פָּנִים; הֵן הִכַּרְתִּים! מִתְאַפֵּק לָחַשְׁתִּי, זַעְמִי גּוֹאֶה: "רַבּוֹתַי, לִמְנוּחַתְכֶם לְכוּ, בַּעֲצַתְכֶם אֵין צֹרֶךְ כָּאן. הֵן תְּנָאִים הִשְׁתַּנּוּ מִקָּצֶה, לָשׁוֹן אַחֶרֶת מוֹלֶכֶת בָּאָרֶץ, וְסוֹבֵב עוֹלָם לוֹ מְסֹהָר… מֵרָעוֹת יַתְמִיהוּנוּ – הֲתֵדְעוּ דָּבָר?" עוֹד שָׁאַלְתִּי מֵאַיִן הַזְּכוּת וּמִי שַׂמְכֶם בִּכְלָל, וּבִמְרִירוּת סִנַּנְתִּי: "לְעֵזֶר לֹא תּוּכְלוּ הֱיוֹת, יָדוּעַ, אִם כֵּן אַל תַּפְרִיעוּ, לַמִּצְעָר!" מְסֻבִּים יוֹשְׁבִים לָהֶם זְקֵנַי עַל כָּרֵיהֶם רַכִּים לְאֹרֶךְ קִיר, מֵהֶם נִשְׁעָנִים אָחוֹר, מֵהֶם כִּתְפֵיהֶם נְטוּיוֹת אֵלַי. נִדְמֶה לִי, לְמַרְבֵּה מְבוּכָה, שֶׁאֲפִלּוּ אֲנִי חָדַלְתִּי מֵהָבִין מַה בְּעֶצֶם צוֹפֵן מַבָּטָם: חֶמְלָה, שִׂמְחָה לְאֵיד, סְתָם מֶרְחָק? מְלֻמָּדִים לְהַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת, מִנְיַן שְׁנוֹת עוֹלָם שֶׁלָּהֶם מֵעִדָּן אֶל עִדָּן מִתְחָרֵז: "מַה שֶׁעַכְשָׁו טַיֶּלֶת גֵּאָה – פַּעַם כִּסָּה יָם", הֵם סָחִים. מַכִּירִים אֶת הָרַעַשׁ הַגָּדוֹל "זוֹכֵרְנִי כְּמוֹ הָיָה אֶתְמוֹל…" אֶת הַדְּלֵקָה שֶׁאָכְלָה עִיר שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעָב הַנּוֹרָא "אֵיךְ גָּוְעוּ אָדָם וּבְעִיר בַּעֲווֹנוֹת?!" וּכְמוֹ הוֹפִיעַ אֶמֶשׁ זוֹהֵר שָׁבִיט "מֵרוּם רָקִיעַ הוֹדִיעַ-הִזְהִיר: תְּהוֹמָה יִצְלֹל שַׁרְבִיט תּוֹגָר!" וּמֵתִים אֵלֶּה, אֲשֶׁר אֵין לְהָמִית, בְּשַׁלְוָה שֶׁלֹּא מֵעָלְמָא הָדֵין, גּוֹמְרִים אֹמֶר לִגְזֹר מִשְׁפָּט. 6.12.1978 אשמה נושמת עמו בקומו אַשְׁמָה נוֹשֶׁמֶת עִמּוֹ בְּקוּמוֹ, בְּשָׁכְבוֹ. כְּאַחַת מֵאוֹתָן מַחֲלוֹת הַמְכַלּוֹת חַמְצַן חַיִּים שֶׁנּוֹעַד לָנוּ. בְּבִטְחָה אַחֲרָיו תַּעֲקֹב. זְמַן לָהּ רָב. הִיא גֶּזַע-עַד, וְאָדָם פְּרִי בָּא קִרְבּוֹ רָקָב. חֲסַר אֱלֹהַּ כָּאּן מִתְהַלֵּךְ. אֵין פֵּשֶׁר לַבּוּשָׁה הָעוֹשָׂה מַעֲשֵׂה עָש בְּקִפְלֵי בֶּגֶד: בּוֹ בָּגְדוּ! לֹא הוּא בָּגַד! 24.6.75 במערבל לְזִכָּרוֹן לְשִׁכָּרוֹן                     לְאָבְדַן אֲבַדּוֹן-ביֵּת-חִיּוּתֵנוּ לְזֵכֶר הֶרֶף הֱיוֹתֵנוּ רָשׁ מִכִּבְשָׂתוֹ יִגָּזֵל לְחוּג דֶּרְוִישׁ מְרַקֵּד בְּמָחוֹל            סוֹבֵב                    יִתְעַלֶּה אַלְלָה         קוֹרֵא                סוֹעֵר אַלְלָה          נוֹרָא                עַלְעוֹל אֶצְטָרֵף בְּקוֹל נִסְדָּק בִּכְאֵב עֲקַלְקַל דַּרְכּוֹ לְתוֹךְ מַעְגָּל אֶסָּחֵף בְּכֹחַ תִּקְוָה עוֹלֶה מִשִּׁבְרֵי שְׁבָרַי עִקֶּשֶׁת אַיֶּכָּה         אַיֶּכָּה שׁוֹאֵל           שָׁב              שׁוֹאֵל וּבְתֵבֵל אֵין בָּהּ אֵל אַיֶּכָּה         אַיֶּכָּה יְגַחֵךְ יַכֶּה כֹּה הֵד משא סדום לוֹבְשֵׁי סַרְבָּלִים כְּחֻלִּים עִם עֲנִיבוֹת פַּרְפָּר לְבָנוֹת בְּלוֹנְדִינֵי בְּלֹורִית מְלֵאָה הַשֶּׁמֶשׁ בְּמִשְׁקְפֵיהֶם מִשְׁתַּבֶּרֶת וְהַמִּסְגְּרוֹת זָהָב דַּק וְיָפֶה. בַּחוּרִים מִבַּיִת טוֹב, בָּדוּק. מְגִיחִים חֲזִיתִית מֵהָאֹפֶק, טֶכְנִיקוֹלוֹר עַל צֶלּוּלוֹיְד. לְכָל אִישׁ אוֹפַנּוֹעוֹ הַשּׁוֹאֵג וּשְׁלֹשָׁה-שְׁלֹשָׁה תָּמִיד כָּכָה. מַלְאָכִים-הִיפִּיס צְעִירִים לְנַעֵר אֶת אַבְרָהָם הַנִּדְהָם מַבִּיט בָּהֶם בְּעֵינֵי זְכוּכִית מִבַּעַד לַעֲשַׁן מִקְטֶרֶת מִתַּמֵּר: מַה טַעַם לְכָל הַסִּפּוּר מִתְמַשֵּׁךְ? הֲרֵי הַנָּהָר לֹא יָשׁוּב לְאָחוֹר, עוֹשָׂה סְדוֹם הַכֹּל מַהֵר לְהֵחָרֵב! אַתָּה, צְרֹר הָאִשָּׁה, אֱגֹר מְזֻמָּן וּמִפֹּה הַגֵּר לְמִדְבָּר אַחֵר, שָׁקֵט. חָשׁ אַבְרָהָם כִּי רֹאשׁוֹ עָלָיו כָּבֵד (רַעַשׁ הָאוֹפַנּוֹעִים עוֹד מוֹסִיף) וְהוּא יוֹדֵעַ כְּפִי שֶׁהֵם יוֹדְעִים כִּי לֹא יִגָּמֵל מְסְּדוֹם לֹא יִמָּלֵט. גָּפְרִית וּמֶלַח גַּם עֵינָיו יְכֻסּוּ. 7.1973 אריח ארמני מֵעַל כָּרִי מְרַחֲפִים אַבְרָהָם אָבִי וּבְנוֹ כָּבוּל מֵאַהֲבָה. בַּתָּוֵךְ פִּגְיוֹן עֲרָבִי בָּאֲוִיר. מִמַּעַל אִם יִפֹּל פַּעַם עַל לֹבֶן צַוָּאר אִם יִפֹּל. (מוֹכֵר אַרְמֵנִי וְקוֹנֶה יְהוּדִי חִיַּכְנוּ עֲיֵפִים: כְּבָר נוֹכַחְנוּ עַל צַוָּאר שֶׁסִּפּוּר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ חַד הוּא מִסִּפּוּרֵי בַּדִּים. אַף כִּי בֵּינֵינוּ לֹא הָיִינוּ אֵלֶּה לְאֵלֶּה אָחִים, יְסֻפַּר.) אֲרִיחֵי עֲקֵדַת נְעָרִים נִמְכָּרִים לַתַּיָּרִים בְּעִקָּר הַנִּרְאִים בָּעִיר שֶָׁלָּנוּ בֵּין מִלְחָמָה לְמִלְחָמָה. מהמדבר לעיר דרך ההורים שָׂמַחְתִּי לַיַּסְמִין בְּגִנַּת הוֹרַי, לַעֲצִיץ יַקִּנְתּוֹן בְּמִרְפַּסְתָּם. בְּסָמוּךְ לְעֵץ אִזְדָּרֶכֶת עֲנָקִי שֶׁאֲנִי נָטַעְתִּי בִּהְיוֹתִי יֶלֶד רְאִיתִים מַזְקִינִים שְׁנֵיהֶם. בְּסֵתֶר הַגַּן קָרוֹב לַבְּרוֹשִׁים מוֹשִׁיטָה לָהֶם תְּאֵנָה פַּגֶּיהָ. אִמִּי שׁוֹקֶיהָ כְּבֵדוֹת כּוֹאֲבוֹת וְאַבָּא כֵּהוֹת עֵינָיו מִבֶּעָבָר. הָרוֹפֵא אוֹמֵר לוֹ: זֶה זִקְנָה, אָדוֹן אַבְרָם, אֵין מַה לַעֲשׂוֹת. אָנוּ הַבָּנִים אוֹמְרִים לְקַחְתּוֹ לְרוֹפֵא טוֹב יוֹתֵר בְּ"הֲדַסָּה". פֹּה בֶּחָצֵר שֶׁלָּהֶם, שֶׁל הַהוֹרִים, מְנִיבִים עֲצֵי שֶׁסֶק שְׁלֹשָׁה – כָּל אֶחָד בִּזְמָן וּבְטַעַם שׁוֹנֶה. עֵץ לִימוֹן כִּילַי, מְתֻסְכָּל, עוֹשֶׂה לִימוֹנִים לְלֹא כָּל מִיץ. שִׁבְעִים וְשָׁלֹשׁ נוֹבֶמְבֶּר הַזְּמָן, וּמִסִּינַי רְפִידִים לְקִרְיַת יוֹבֵל יְרוּשָׁלַיִם קַו הַמָּקוֹם. קוֹפֵץ לְהַרְגִּיעַ אוֹתָם וּמְהַרְהֵר לִי שֶׁיִּהְיֶה זֶה חֶסֶד אֱלֹהִי דַּוְקָא – אִם גַּם עֵינַי יִכְהוּ בְּבוֹא הָעֵת בַּגַּן צֵל אִשָּׁה וְאִזְדָּרֶכֶת; לְאַט. נוב' 1973 צריך לעזוב את ירושלים מִתַּחַת לַחוֹמוֹת בִּירוּשָׁלַיִם חוֹפְרִים וְחוֹשְׂפִים – חוֹמוֹת. וְכִי מַה מְּצַפִּים לִמְצֹא – צֵל שְׁכִינָה וּכְנַף מַלְאָךְ? מָה הֵם נוֹבְרִים שִׁגָּעוֹן?! קִירוֹת עַל קִירוֹת מִבְנִים אֲזַי סָגְרוּ תָּמִיד לוֹכְדִים. אִם גָּמַר אָדָם לְהִתְאַבֵּד וְזָקוּק לְתִקְרָה קְמוּרָה מֵעָלָיו כְּמוֹ שְׁמֵי שַׁיִשׁ, לְטַבְּעוֹת בַּרְזֶל עַתִּיקוֹת חֲבָלִים חֲדָשִׁים לִקְשֹׁר – שֶׁיָּבוֹא לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁיָּבוֹא. גֶּבֶר הַמִּתְאַוֶּה לְהִתְאַהֵב בְּאַחַרִית שְׁנוֹת כְּמִישָׁתוֹ בְּאַהֲבַת יֵאוּשׁ אַחֲרוֹנָה לְהָנִיב כְּאֵבִים וָיֹפִי – שֶׁיָּבוֹא לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁיָּבוֹא. אוּלָם, אֲנִי אִישׁ חוֹשֵׁשׁ וְלֹא אֶכְבֹּשׁ בְּהַפְגָּנוֹת סַסְגּוֹנִיּוֹת כָּאֵלֶּה אִישׁ. חוֹשֵׁבְנִי שֶׁאֵיטִיב לַעֲשׂוֹת אִם אֵרֵד לְשִׁכּוּנֵי שְׁפֵלָה עַל חוֹל נוֹדֵד פְּזוּרִים, יְשָׁרִים, פְּרוּזִים לַשֶּׁמֶשׁ. בְּלִי שֶׁבַע שִׁכְבוֹת עָרִים מַר שְֹקוּעוֹת תַּחַת מִטָּתִי מְקַלְּלוֹת וּבוֹכוֹת לָיְלָה. 15.7.1978 לילה לפני ניתוח סִירֶנָה תִּצְרַח חֹסֶר הֲפוּגָה וְאֵין בָּאֹפֶק אוֹת מַרְגִּיעַ קוֹלָהּ בְּמִנְהֲרוֹת מַדְמֵנָה נָצוֹד אֶצְלוֹ תַּחַת הָעוֹר וְשָׁם הוֹוֶה דִּמְמַת יְרוֹקָה שְׂרַף חֲרָטָה עַל אַבְנֵי גַּל חֲצוֹת בְּחֵיק סָדִין רֵיקָם יֶחְסֶה וּבֵינוֹ לַחֲרָדָה דּוֹמֶה בָּא שְׁבִיב סוֹד כְּמוֹ קוֹל מְבַשֵּׂר מָה כְּמוֹ צְלִיל עֶרְגָּה נֻגַּן וָהֵד כֹּה יָרֵא אֶת לַיִל מַבְלִיג מַסְגִּיר לְבֹקֶר אוֹר עוֹמֵד נָכוֹן מְנַתֵּחַ מֵעַל לְאֶתֶר אִזְמֵל חַד חוֹתֵר אוֹחֵז בבהל עפות אל על יונים בְּבַהַל עָפוֹת אֶל עַל יוֹנִים כַּנְפֵי כַּפַּיִם פּוֹרְצוֹת מִכָּאן בְּחֶטֶף שַׁלְוָה הַמִּשְׁתַּבֶּרֶת הָיְתָה וְלֹא הִכַּרְנוּ מִסְתַּבֵּר 31.8.1976 אדם שכפו עליו לכתף אָדָם שֶׁכָּפוּ עָלָיו לְכַתֵּף עוֹלָם בָּרוֹ עָפָר קַר וּמַיִם אוּלָם הַתּוֹךְ לֵב בָּאֵשׁ יִבְעַר נוֹכַח שֶׁנִּתְבָּרֵךְ לֶאֱהֹב חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ קוֹדֵחַ 1974? כבר פקעו יתרים יתרים כְּבָר פָּקְעוּ יְתָרִים יְתָרִים זְרוֹעוֹת נִקְרְעוּ לְחָבְקָהּ. בְּמִנְהָרוֹת רֵיקוֹת כְּמוֹ סוֹרְקוֹת סְעָרוֹת הַתּוֹךְ. עֵרֶב-רַב כְּמִיהוֹת נְשָׁמָה הֲדוּפָה עַד בּוֹר שׁוֹקֶקֶת. וְאֵין נֶפֶשׁ אֶלָּא תִּקְוָתָהּ אֲשֶׁר מִמֶּנָּה כָּאֳנִי מִנָּמָל – מִתְרַחֶקֶת. 1975? משעולים עלומים עוברי מִשְׁעוֹלִים עֲלוּמִים עוֹבְרִים עוֹלֵי רֶגֶל לְבֵית הַלֵּב מֶלֶךְ לְדַקֵּר בַּחֲדָרָיו עַל מַאֲוַיּים מַרְבַדָּיו בְּהַרְמוֹן לֹא יֹאמַר דַּי נֵזֶר הוּא גַּם אַרְגָּמָן נִצְחוֹ יֻגַּר שֶׁל הָרוֹדָן רָצוֹן גּוֹאֶה צָהֳרַיִם נִרְצָח מֶלֶךְ כָּךְ - בַּהדריו 26.12.1974 עווית הווייתנו עִתִּים אֲפִלּוּ דּוֹמֵם חוֹרֵג מִגִּדְרוֹ: סִיר הֻנַּח עַל סִיר בְּדִרְדּוּר צוֹנֵחַ. בַּמַּחְתֶּרֶת גּוֹאָה תְּנוּעָה. נָחָש נוֹגֵעַ עוֹבֵר בַּחֲפָצִים אִלְּמִים לְעוֹרֵר אֵימָה. עַד שֶׁאַתָּה מַבִּיט – שָׁבָה כְּבָר הַדְּמָמָה. אֶנֶרְגִּיָּה אֲצוּרָה נִפְלֶטֶת בְּיֶבֶּב, כַּחֵץ, הָיוּ מֶתַח, תְּזוּזָה, חַיִּים – וּכְלֹא הָיוּ. הֶיִינוּ דּוֹמֵם, הָיִינוּ פִּרְכּוּס בָּרֶחֶם, חַיִּים הָיִינוּ בָּאָרֶץ – וּכְלֹא הָיִינוּ. נוֹתַרְנוּ אֵפֶר קַר; דַּיַּן הָאֱמֶת בָּרוּךְ שֶׁבְּרָאָנוּ זִיקֵי אֵשׁ, רוּחַ הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת בָּאָה בָּנוּ דַּרְכֵּנוּ לִחְיוֹת הֶרֶף הֲוָיָה. 25.7.1977 נהיר וצפוי נוטשים נָהִיר וְצָפוּי נוֹטְשִׁים עַכְבָּרִים אֳנִיָּה טוֹבַעַת. יָחֵף אֲנִי אֶחֱלֹף מִמִּפְתָּן לְמִפְתָּן בַּתֶּפֶר שֶׁהוּא תֻּרְפַּת קִשְׁרֵי מַיִם שֶׁל חֲלוֹם עִם חֲלוֹם. בְּשֹׁחַד חִידוֹת מַדִּיחוֹת הִסְגַּרְתִּי אֶרֶץ מְנוּחָה. מִי אֲבוֹי יִתְיַצֵּב לִי עִם חֲרָטוֹת. 1973? בקרע בלבד, בצבט בְּקֶרַע בִּלְבַד בְּצֶבֶט לוּז אֶגַּע מֵיטָב כְּגִיטָרָה דִּמְיוֹנִי מֵאֵם קָרוֹב מֵאָב צָלוּל כְּאֵב נָבוֹן קֶרֶת רַבָּה אוֹרוֹת נֹחַם כְּקֹרֶט אַיִן חַיַּי אֵלֶּה כִּי יָמִיתוּ אֶתְמַהּ מַה יְחַיֵּנִי בְּצֶבֶט וָקֶרַע לַיִל קֵהֶה וָחַד מַכֵּנִי 1973? תפילה לְבַד בַּחֲלַל הַלַּיְלָה אַסְטְרוֹנָאוּט מְרַחֵף. גַּחֲלִילִיּוֹת מְנַצְנְצוֹת יָרֹק בָּאֲפֵלָה חֲלָלִיּוֹת שֶׁאֵינָן יוֹדְעוֹת זוֹ אֶת זוֹ. (הוֹגֶה אַסְטְרוֹנָאוּט מְרַחֵף, חֲסַר כָּל מִשְׁקָל: לָגַעַת, אִם אֶפְשָׁר הָיָה, בְּאֶצְבַּע חַמָּה בְּךָ.) וְזֶה לֹא עֶצֶב הַמְדַבֵּר הַמְחַלֵּל חֲלִילִים מִתּוֹכוֹ. עֶצֶב הוּא חֲזָזִית, גּוּף טַפִּילִי, פִּטְרִיָּה שְׁקוּפָה הַמִּתְיַשֶּׁבֶת לָהּ עַל דַּפְנוֹת הַנֶּפֶשׁ וּמַפְרִיעָה לְמַעֲבַר אֲוִיר לָרֵאוֹת, וְהֲלֹא מְעֻקָּר הוּא הֶחָלָל. אֵין הַחֲלָלִיּוֹת מַכִּירוֹת זוֹ אֶת זוֹ כְּלָל. הֵן מִתְּחוּם הַדּוֹמֵם, לֹא הַמְדַבֵּר, לֹא הַחַי. אַף שֶׁהֵן שָׁטוֹת וּמְשַׁגְּרוֹת אוֹתוֹת צִפְצוּף מְיֻחָדִים; לָהֵן יֵשׁ לַמִּצְעָר תַּחֲנוֹת מַעְקָב. לְמַטָּה – מִתְיַצְּבִים לִתְפִלָּה שׁוֹמְרִים לַבֹּקֶר. הֵם מְשַׁדְּרִים בְּגַלִּים צְפוּפִים, קְבוּעִים כַּצֹּפֶן. אֵיזוֹ מְסִירוּת, אֱלֹהִים! אֵיזוֹ הַתְמָדָה מָרָה! בְּמֶרְחֲבֵי בְּדִידוּת בּוֹהֶקֶת בְּבֹקֶר נוֹעָז תַּכְרִיךְ אוֹר עַרְפִלִּי מָתוּחַ מְלֹא יְקוּם. 6.3.1977 ושאוני, שאו, אחי, את צעיר אחיכם וְשָׂאוּנִי, שְׂאוּ, אַחַי, אֶת צְעִיר אֲחֵיכֶם עַל כִּתְפֵיכֶם הַחֲזָקוֹת, מְאֻפְּקֵי סֵבֶר, מִבְּלִי דַּבֵּר דְּבָרִים, מִבְּלִי הָרוֹס לִדְבִיר נֶפֶשׁ מֻכַּת כְּאֵב, מִטַּהֶרֶת בַּחֲדָרֶיהָ, בּוֹכָה בְּטֶרֶם תִּפָּרֵד (צִפֹּרֶן בְּמוֹ-בְּשָׂרָהּ שָׁרְשָׁהּ) –                                    עַד נֹכַח הַהֵיכָל. בְּאֶצְבָּעוֹת מְגַשְּׂשׁוֹת אֲשֶׁר דָּמִי נוֹטְשָׁן אֶתְיַגַּע לָגַעַת בַּפָּרֹכֶת; שָׁם הַנִּיחוּנִי עַל גַּבִּי שׁוֹכֵב. יָקוּמוּ עֵינַי לַחֲצֹב תְּפִלַּת כִּפּוּרִים קְצָרָה וְנִמְלֶטֶת יוֹנָתוֹ הַלּוֹהֶטֶת שֶׁל אַמְנוֹן, שֶׁל אַמְנוֹן. וְאִם אָמוּת בְּטֶרֶם זֶה וִדּוּיִי יֵאָמֵר, אִמְרוּ לוֹ לְאַבָּא, לְאָבִינוּ הַקּוֹדֵר: מִכָּל יְרֵאֶיךָ חֲנֵפִים לֹא אֲהֵבְךָ אִישׁ כְּאַהֲבָתִי אוֹתְךָ, אֲנִי, בִּנְךָ הַסּוֹרֵר. 10.8.1978 גלגולים צִפּוֹר אַחַת קְטַנָּה עַל מֶרְחַקֵּי יָם כֻּלּוֹ לֹא תִּמְצָא מָנוֹחַ ("מִמּוֹצָא זְמַן עַד מְבוֹאוֹ, בִּתִּי, בַּל תִּמְצְאִי מָנוֹחַ! אָמַר וְנָעַל אַחֲרֶיהָ אָבִיהָ.) הִיא תַּשִּׁיל נוֹצוֹת שֶׁבָּלוּ תּוֹךְ כְּדֵי מָעוּף אַחֵרוֹת תַּחְתָּן אַט יַעֲלוּ תּוֹךְ כְּדֵי מָעוּף בִּנְתִּיבֵי עָפָר וָאֶתֶר חֲלִיפוֹת רוּחַ מִתְנַסָּה אַחַת הַצִּפּוֹר וְחוֹלֶפֶת לְבַדָּהּ בַּמַּסָּע 8.7.1977 חופה דמומה פרשו בצאתו חֻפָּה דְּמוּמָה פָּרְשׂוּ בְּצֵאתוֹ עֵצִים קְשִׁישִׁים קְמוּטֵי יָדַיִם. אִי אֶפְשָׁר הָיָה לוֹ לְהִתְעַלֵּם מִבִּרְכַּת הָרַכּוּת בַּצֵל הַנּוֹפֵל. יֵשׁ וְצוֹמֵחַ אַף דּוֹמֵם אֵינָם אֲדִישִׁים מִכָּל וָכֹל לְמַצָּבוֹ: עַל כָּרְחוֹ לָגַעַת מְעַט בָּעִקָּר עָתִיד יִהְיֶה לְהַשִּׁיל הַרְבֵּה. 19.7.1975 שלום לכל מתי הוּא חָכָם כְּמִשְׁפַט מִשְׁעוֹלִים וְאַתָּה פַּעַם תָּם פַּעַם מִתְעַלֵּם בֵּין תְּאוֹמִים שֶׁרָחֲקוּ כְּטַבּוּר מְרַתֵּק הַחֶבֶל הַנֶּעְלָם הוּא עוֹד יִפֹּל עַל צַוָּארְךָ מִלֵּב תִּבְכֶּה בְּלִי תֵּדַע מִמָּה בַּזָּוִית הַחַדָּה אֲשֶׁר בָּהּ יִגְּעוּ הָאַהֲבָה וְהָאֵיבָה בִּמְבוֹא הַמּוֹקֵד בַּשַּׁלְוָה בָּהּ יִשְׁקְטוּ כָּל הַכּוֹחוֹת אֲשֶׁר הִסְעִירוּךָ סְעָרָה וְהָיוּ בְּךָ רוּחַ הַמִּתְיַסֵּר בְּמַעֲלֵה חַדְרֵי לֵב בַּמּוֹרָדוֹת וּמְלַטֵּף כְּאָב כְּאֵב כָּל מַכּוֹתָיו לֹא בְּמָגוֹר תִּפְגַּע בְּגוֹרָלְךָ הִנֵּה רְאֵה נָאֵה בָּאִילָנִים חוֹלֵם שָׁלוֹם בְּחֵיק הַחוֹל וְהוּא כַכַּר הָרַךְ תַּחַת רֹאשְׁךָ 22.11.1973 הרחיק יגע, גדר ריק הִרְחִיק יֶגַע גָּדַר רִיק לְחֶפְצִי לֹא נָגַעְתִּי בְּרֶשֶׁת מֵאַיִן וּלְאָן לֹא מָשַׁכְתִּי מֵאַיִן הַיֵּשׁ אַךְ חֶסֶד דָּרְכִי בִּרְחוֹב זֶה מַחֲטֵי קָזוּאֲרִינָה פְּרִיכוֹת בְּלֶכְתִּי בֹּקֶר אֶל מִשְׂרָד יוּשַׂם אַף הוּא עַל כַּף עָלִים נֶאֱחְזוּ בִּשְׂעָרִי כְּשֶׁצָעַדְתִּי עַל מִדְרֶכֶת שָׁאֲבוּ חַמָּנִיּוֹת עֵינַי יִפְעַת דְּרָכִים לֹא אַחַת 1973?

שורשי הים        אני אומר לשיר על אימהות       אימהות לוחשות       כובסת בצל אילן       הקלילה       עץ חיים הוא אישה       כריזנטמות להרגעה       נחשים נחשים שיער ראשה       חלילי לילה       מילואים בנח"ל קליה       שער העלייה       בבית שנטשנו בחצר הגדולה       עליה דרכנו כעל סף       אביב בעיר       לא טוב היות סוס בירושלים       בני אמי       חסד הרוח       אל שקט שועט לב בשיגיון       כפות נשולות סנדל       בנגנים אני מקנא       צער ממתין לרוח       בראי מעל לכיור       אבות יושבים למשפט       אשמה נושמת עמו בקומו       במערבל       משא סדום       אריח ארמני       מהמדבר לעיר דרך ההורים       צריך לעזוב את ירושלים       לילה לפני ניתוח       בבהל עפות אל על יונים       אדם שכפו עליו לכתף       כבר פקעו יתרים יתרים       משעולים עלומים עוברים       עווית  הווייתנו       נהיר וצפוי נוטשים       בקרע בלבד בצוות       תפילה       ושאוני, שאו, אחי       גלגולים       חופה דמומה פרשו בצאתו       שלום לכל מתי       הרחיק יגע גדר ריק